חכם באשי
תואר שניתן לרב הראשי של הקהילה היהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית. ה"חכם באשי" של קושטא (איסטנבול) הוכר בצו מלכותי כרב הראשי של כלל היהודים באימפריה העות'מאנית. הוא נחשב למייצג היהודים בפני השלטון ובאמצעותו העביר השלטון את דרישותיו לכל הקהילות היהודיות ברחבי האימפריה.
להוציא חריג אחד, בדמותה של קהילת איסטנבול, לא הייתה משרת חכם באשי, כמוסד רשמי שהשלטונות אשרו את מינויו, עד המאה ה-19.[דרושה הבהרה] החריג לכך היא משרת החכם באשי בעיר יאשי החל משנת 1719[1]. במשרה זו אחזו רבנים בני אותה משפחה: הרב נפתלי הכהן, הרב ישעיהו הכהן והרב בצלאל הכהן. המשרה התבטלה בשנת 1834.