חייא בר רב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חייא בר רב היה אמורא בדור השלישי לאמוראי בבל.
תקופת הפעילות | שלישי אמוראים |
---|---|
השתייכות | ישיבת סורא |
רבותיו | אביו (רב), רב חנן בר רבא (גיסו, חתנו של רב), רב חייא בר אשי, שמואל |
תלמידיו | אביי |
בני דורו | רבה, רב הונא |
אב | רב |
הוא נולד לאמורא הנודע רב, שקרא לו ככל הנראה על שם דודו, רבי חייא. למד אצל אביו, וכן אצל גדולי תלמידיו של רב, בהם רב חנן בר רבא (גיסו, חתנו של רב) ורב חייא בר אשי. לאחר פטירתו של אביו למד אצל שמואל[1] שהיה בר פלוגתא של אביו.
במקומות רבים בש"ס[2] נחלק עם רב הונא ובכל מקום שנחלקו הלכה כרב הונא[3].
אמו הייתה מצערת את אביו, רב, והוא יעץ עצות לאביו כיצד להימלט מכך[4]. הוא מוזכר בתלמוד פעמים בודדות; הוא מכריע הלכה בהלכות קריאת שמע[5], פוסק הלכה כרבי יהודה שתפילת מוסף נאמרת רק בציבור[6], מוסר שאלה של רבה בר אבוה לרב, ואף מוסר את תשובתו[7]. אמרה בשמו מוסר האמורא אביי[8].
בנו שימי בר חייא היה גדול בתורה ומוזכר פעמים רבות בתלמוד בדיונים עם סבו רב והבאת אמרות בשמו. בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ז, עמוד א' מוזכר שהצטרף לסעודה עם רב ושמואל. בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד ב' מוזכר שרב התארח בביתו. כמו כן מספר פעמים מופיע בתלמוד שרב הגיב לשאלתו של נכדו: שימי את? וביאר רש"י ג' פירושים, א' "בתמיה אתה הוא שימי חכם גדול ומקשה לי דבר זה"[9], ב' "ויש אומרים רב לא היה זוקף עיניו אלא כובשן כל שעה משום צניעות הלכך לא היה מכירו" (ורש"י מקשה על כך שלא מצאנו שרב הגיב כך לאנשים אחרים), ג' "ונראה בעיני משום דבר בריה הוה וקאמר ליה הכי משום חביבותיה כלומר אתה יודע להשיבני"[10].