חטיבה 399
עוצבת הצבאים, הייתה חטיבת שריון בצה"ל, שלחמה במלחמת לבנון תחת פיקוד אוגדה 90, והסתבכה בקרב סולטאן יעקוב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוצבת הצבאים, הייתה חטיבת שריון בצה"ל, שלחמה במלחמת לבנון תחת פיקוד אוגדה 90, והסתבכה בקרב סולטאן יעקוב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיבה 399 (כונתה גם חטיבה 734, חטיבה 213) המכונה גם "עוצבת הצבאים", הייתה חטיבת שריון בצה"ל, שלחמה במלחמת לבנון תחת פיקוד אוגדה 90, והשתתפה בקרב סולטאן יעקוב.
 | |
| תג היחידה של החטיבה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | הצבאים |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
חיל השריון  |
| סוג | חטיבת שריון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1978–2003 (כ־25 שנים) |
| מלחמות |
 מלחמת לבנון |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | M48 פטון ("מגח") |
| פיקוד | |
| יחידת אם | עוצבת אתגר |
  | |
החטיבה הוקמה בשנת 1978 במחנה נעורה, כחלק מחיזוק חיל השריון, והיא הייתה חלק מאוגדה 90.
במלחמת לבנון לחמה החטיבה שצוידה בטנקי M48 פטון ("מגח"), וכללה 3 גדודים: 360 (בפיקודו של דורון שטרנגר), 362 (בפיקודו של עירא עפרון), ו-363 (בפיקודו של אייל שריג) בגזרה המזרחית בפיקודו של המח"ט מיקי שחר, במסגרת אוגדה 90 בפיקודו של גיורא לב.
ב-6 ביוני גויסה החטיבה למילואים, הצטיידה במחנה נעורה ועלתה לגבול הצפון, שם התמקמה במושב בית הלל והמתינה לפקודה להיכנס.
ערך מורחב – קרב סולטאן יעקובב-10 ביוני ב-15:30 השתלטה פלוגה כ' מגדוד 363, בפיקודו של שוקי ברוק, שהובילה בחוד אוגדה 90 באותו היום, על 'צומת המים' שעל 'ציר מיכה'.[1] בערב קיבלה החטיבה פקודה להקים 5 חסימות ב'משולש טובלנו', משולש דרכים מדרום לכפר סולטאן יעקוב ולהיות בכוננות לקראת תפיסת כביש ביירות דמשק. בחוד החטיבה הועמד גדוד 362. הכוח קיבל שתי הנחיות נוספות: לא לפתוח באש על כוחות סורים נסוגים ולא לפתוח באש ללא זיהוי מדויק, עקב המצאות חטיבה ישראלית שכנה.
בסביבות שעה 24:00, מפקד גיס 446, אביגדור בן-גל, עלה על רשת הקשר הגדודית וגער במפקד הגדוד על ההתקדמות האיטית. לאחר כחצי שעה (בין 24:30 ל-01:00) נפתחה עליהם אש מטנקים ישראלים מחטיבה 943 (באזור ג'בל ערבה, ליד א-רפיד) שסברו כי מדובר בכוח סורי. מהאש נפגעו שני טנקים של גדוד 362 ו-5 שריונאים נהרגו. בעקבות הפגיעה, נעצר תחילה הכוח הישראלי, אך ניתנה הוראה בקשר להשאיר את הטיפול בנפגעים לדרגי הרפואה ולהמשיך בתנועה קדימה.
הכוח הישראלי נע מזרחית לציר העיקרי באזור הציר המוביל מזרחה אל מדוחה (ציר טונשקה במפת הקוד הצה"לית) דרומית מ"משולש טובלנו". לפתע נפתחה עליו אש נ"ט מבין הבתים שלאורך הכביש. נראה שהייתה זו יחידת נ"ט סורית מצוידת בטילי סאגר על גבי נגמ"שי BMP. נראה שבתחילה גם הסורים הופתעו מהימצאות הכוח הישראלי בתוך המתחם שלהם וייתכן כי אף סברו כי מדובר בטנקים סורים נסוגים. חלק גדול מהטילים הסוריים החטיאו שכן הטווח היה קרוב מדי.
מפקד הגדוד פקד על תנועה מהירה קדימה ליציאה מטווח האש, שכן לא ידע שהוא נמצא במתחם אויב גדול. אולם, פקודה זו החמירה את המצב וגרמה לבלבול וקושי בזיהוי מקורות הירי. ציר התנועה נחסם בטנקים שנפגעו וטנקים אחרים שניסו לעקוף איבדו קשר האחד עם השני. מפקדי פלוגות לא ידעו היכן נמצאים חייליהם. לאחר זמן מה התברר כי שתי פלוגות, יחד עם מפקד הגדוד וסגנו היו בכוח הישראלי שחילץ קדימה ופלוגה אחת שנותרה מדרום לצומת והייתה נתונה לאש משני אגפים. לאחר השעה 01:15 (ב-11 ביוני) נכשלו שני ניסיונות של הפלוגה האחורית ושל פלוגת הסמג"ד (פלוגה ו') לחלץ לאחור לאחר שנתקלו באש סורית. לאחר כישלון ניסיונות אלו פנה מפקד הגדוד אל מפקדת החטיבה וביקש סיוע בחילוץ כוחותיו. מפקד החטיבה פקד על פלוגה כ׳, גדוד 363, לחבור אל גדוד 362 ולעזור בחילוצו. ניסיון זה נבלם כתוצאה מפגיעה של טיל סאגר בטנק המוביל של מפקד הפלוגה. פלוגה כ׳ נלכדה בשטח שנשלט על ידי האש הסורית. בשלב זה מפקד החטיבה חשש לשלוח כוחות נוספים למה שנראה לו כמלכודת סורית והפסיק ליזום פעולות לחילוץ הכוחות הלכודים.
היחידות הסוריות תקפו במשך כל הלילה מטווח קרוב את טנקי הגדוד, אולם אש המקלעים והמרגמות שנורתה על ידי צוותי הטנקים וצוותי המרגמות הפלוגתיים הרתיעה אותם והם לא הסתערו על הטנקים הישראלים. חלק מצוותי הטנקים הישראלים שנפגעו מצאו מחסה בבתים סמוכים. הכוח הישראלי ספג פגיעות במשך הלילה אולם אלו לא היו קשות. מלבד בידודו, היוותה עייפות הצוותים שנלחמו כל הלילה, בעיה קשה של הכוח הישראלי. לאחר השעה 04:00, לקראת אור ראשון החל להתברר המצב הקשה שבו נתון הגדוד, תוך שהכוחות הסוריים משגרים טילי נ"ט, אש תותחים וטנקים מהרכסים עליהם היו ממוקמים. פלוגה מגדוד 363 מהחטיבה שנשלחה לחלץ את הגדוד נתקלה באש סורית כבדה, נעצרה ולא הצליחה לבצע את משימתה. עם עלות השחר התחוור למפקד גדוד 362, כי אין לרמה הממונה תוכנית ברורה לחילוצו. בשעה 08:30 ניתן סיוע אווירי. במקביל הופנו עוד ועוד יחידות ארטילריה של הגיס לסיוע לכוח הנצור. הסיוע הארטילרי מנע הסתערות על הכוח הישראלי הנצור אך לא מנע המשך ירי טילי נ"ט סוריים על הטנקים הישראלים. בעיה נוספת שהכבידה על התפקוד של הכוחות הישראלים הייתה החלפת הפיקוד על הגזרה. זו עברה מידי אוגדה 90 אל אוגדה 880 ומפקדה, יום-טוב תמיר. הכוח הנצור, שהשתייך לאוגדה 90, התקשה להבין מה היא שרשרת הפיקוד החדשה ואילו למפקדת אוגדה 880 לקח פרק זמן ארוך יחסית לתפוס את חומרת המצב ולתכנן את חילוץ הכוח.
קצין המבצעים של הגדוד דיווח לאוגדה את מצבו ואת החלטת מפקד הגדוד לנסות לחלץ לאחור בחסות הארטילריה. סמוך לשעת תחילת הנסיגה נפגע טנק דחפור של צה"ל וניסיון של אנשי הגדוד הנצור לפוצץ אותו נכשל. בשעה 08:45 ניתן האות וכל הכלים הישראלים הנצורים פתחו בנסיעה מהירה דרומה תוך שהארטילריה של צה"ל הנחיתה הרעשה כבדה על המתחם כולו, במהלכה קרוב למאתיים קנים יצרו "ארגז אש" באורך כ-4 קילומטרים וירו כ-8,000 פגזים במשך 20 דקות הנסיגה. בשעה 09:06 הודיע מפקד הגדוד בקשר "אני בחוץ". מתוך כ-20 כלים של הכוח הנצור שהחלו בנסיגה (טנקים ונגמ"שים), כ-10 יצאו ללא פגע בעוד ש-10 כלים נפגעו במסע הנסיגה ברמות חומרה שונות. במהלך מסע הנסיגה נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ושישה נפצעו. כמו כן, אנשי הטנק של חזי שי שסטה מהכוח הנסוג ונותר בשטח הסורי, הוכרזו כנעדרים, (חזי שי ואריק ליברמן הוחזרו מאוחר יותר בחילופי שבויים, גופתו של זכריה באומל הושבה ב-2019, ולא נודע גורלו של צבי פלדמן), וכן מהטנק של זוהר ליפשיץ שנפגע הוכרזו כנעדרים מפקד הטנק זוהר ליפשיץ (שגופתו הוחזרה מאוחר יותר על ידי הסורים), והתותחן יהודה כץ.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מיקי שחר | ???? - 1982 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה |
בשנת 1986 שונה שמה לחטיבה 213, ובשנת 2003 שונה שם החטיבה, וניתן לה שמה של חטיבת הראל שפורקה באותה שנה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
