חזקיה בן מנוח
רב צרפתי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד סביב ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים)[1] היה רב ופרשן מקרא צרפתי. נודע על שם ספרו "החזקוני" על חמשה חומשי תורה.
| לידה |
1250  |
|---|---|
| פטירה |
1310 (בגיל 60 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1310 |
| חיבוריו |
חזקוני על המקרא |
  | |
פרשנותו למקרא נדפסה לראשונה בוונציה בשנת ה'רפ"ד בתוך חמישה חומשי תורה עם רש"י וחזקוני, ולאחר מכן בקרמונה (Cremona) בשנת ה'שי"ט (1559). בהקדמתו הוא מספר ששוטט במדינות רבות כדי למצוא פירושים ישרים לתורה, וחיבורו מלוקט מעשרים חיבורים אחרים, שמהם הוציא את המיטב. מאז והלאה נדפס חיבור זה בהוצאות רבות של חמישה חומשי תורה מקראות גדולות.
את חיבורו קרא בשם "חזקוני" על שמו חזקיה, ועל-פי בקשתו בהקדמה לחיבורו מאת קוראיו שיזכרו אותו ויחזקוהו.
בפירושו נמצאים עקבות של פירושיהם של: רש"י, רבי אברהם אבן עזרא, רשב"ם, רבי יוסף בכור שור ועוד. אך אינו מזכיר את שמות הספרים מהם ליקט, למעט רש"י. השפעה מרובה יש לחיבורו של רבי יוסף בכור שור על פירושו, כאשר דרך הפרשנות הפרשנית-מציאותית של בכור שור מאפיינת גם את חזקוני, והוא מרבה להביא ממנו פירושים המנסים לחשוף את הגרעין הריאלי שמאחורי הסיפור המקראי, וכך גם קטעי הגות בטעמי המצוות שנראה שמקורם בחיבורו של בכור שור[2].
החיד"א הוכיח בספרו "שם הגדולים"[3] שחיבור זה קדום הוא, והביא מספר "מנחת יהודה" בכתב יד לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י, שהוא ספר ישן נושן, וכתוב בהקדמתו: "אני יהודה ברבי אליעזר יסדתיו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו'". מנוסח הדברים וכן מכך שבעל חיבור זה מצטט את דברי החזקוני בכבוד רב, הוכיח החיד"א שהחזקוני הוא אחד הראשונים.
| תקופת חייו של הרב חזקיה בן מנוח על ציר הזמן |
|---|
 |
- מנחם א. ריקלין, השפעת פירוש רמב"ן על פירוש חזקוני, שמעתין 159–160, תשס"ה, עמ' 48-38.
- יהושפט נבו, יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר’ יוסף בכור שור, סיני צ"א, א/ב, תשמ"ב, עמ' י"ז-כ"ב.
- אברהם אופיר שמש, "הנה יצא המימה" - למסע צייד: הרקע לביאורם של שני פרשנים צרפתיים, תלפיות י"ב, תשס"א-תשס"ב, עמ' 143-138.
- שרה יפת, פירוש החזקוני לתורה: לדמותו של החיבור ולמטרתו, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר א', תשנ"ב, עמ' 111-91.
- יעקב חיים סופר, על ספרים וסופרים, צפונות ד, א, תשנ"ב, עמ' פ"א-פ"ה; ד, ב, עמ' ס"ו-ע"ב.
- יוסף עופר, פירוש החזקוני לתורה וגלגוליו, מגדים ח', תשמ"ט, עמ' 83-69.
- יוסף פריאל, הלב יודע : פירוש חזקוני לתורה : בין פרשנות רציונלית לפרשנות רגשית. אלון שבות : הוצאת מכללת הרצוג - תבונות, תשפ"ב 2022.
- פירוש החזקוני בפורמט PDF מתוך אתר דעת
- טקסט מוקלד של פירוש החזקוני באתר ספריא
- החזקוני באנציקלופדיית דעת
- "חזקיה בן מנוח", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
חזקיה בן מנוח (1250-1310), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
