חורבת עטוש

חורבת עטוש (ח'רבת עטושה במקור) היא חורבה בשיפולי בקעת יבנאל שבמזרח הגליל התחתון, המזוהה עם היישוב התלמודי "עטוש" (או כפר עטוש).

יישוב זה נזכר במקורות חז"ל כמקום מוצאו של האמורא מהדור השלישי והרביעי רבי יצחק עטושיא, אשר פעל באזור טבריה^[1].

באתר נמצאו אבני גזית ושרידי פסיפס, וכן מצויים בו בריכה מטויחת ושרידי מבנים^[2]. כקילומטר מצפון לחורבה נמצאת חורבת אבצם.

קישורים חיצוניים

פנחס נאמן, עֲטוּשָׁה, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית - ב, תל אביב: יהושע צ'צ'יק, הוצאת ספרים בע"מ, תשל"ב, עמ' 261, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

הערות שוליים

1. תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ג', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ג', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ו', הלכה ה'; תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ג', הלכה א', ועוד.
2. א' שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 52 - בתי-כנסת בגליל ובגולן, תשמ"ז-1987, עמ' 83, ח' עטוש.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.