חוקי האיחוד של 1707
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוקי האיחוד (באנגלית: Acts of Union) הם שני חוקים אשר איחדו מבחינה חוקית את ממלכת אנגליה עם ממלכת סקוטלנד. הראשון מביניהם נחקק בשנת 1706 על ידי הפרלמנט האנגלי והשני נחקק בשנת 1707 על ידי הפרלמנט הסקוטי. קודם לחקיקת החוקים, ומאז איחוד הכתרים בשנת 1603, היו אנגליה וסקוטלנד שתי ממלכות עצמאיות שבראשם עומד בית מלוכה אחד – המלוכה הבריטית (אוניה פרסונלית). החוקים איחדו את שתי הממלכות לממלכה אחת מאוחדת בשם בריטניה הגדולה. כמו כן הוסדר קו גבול אנגליה-סקוטלנד.
עובדות מהירות חקיקה פרסונלית וחוקתית אשר הביאה ליצירת הממלכה המאוחדת ...
חקיקה פרסונלית וחוקתית אשר הביאה ליצירת הממלכה המאוחדת |
---|
אנגליה ויילס חוק ריד'לן (1284) |
אנגליה ויילס חוק חוקי ויילס (1535–42) |
אנגליה ממלכת אירלנד חוק הכתר של אירלנד (1542) |
סקוטלנד אנגליה איחוד הכתרים (1603) |
אנגליה סקוטלנד חוקי האיחוד של 1707 |
הממלכה המאוחדת 1606 ממלכת אירלנד חוק האיחוד של 1800 |
הממלכה המאוחדת דרום אירלנד חוק ממשלת אירלנד (1920) |
הממלכה המאוחדת אירלנד האמנה האנגלו-אירית (1921) |
סגירה
ניסיונות קודמים לאחד את שתי הממלכות (משנים 1606, 1667 ו-1689) לא צלחו ורק בשנת 1707 אוחדו הממלכות מסיבות פוליטיות שונות.