זקן ואן דייק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זקן ואן דייק (מאנגלית: Van Dyke; נכתב גם Vandyck או Van Dijk) הוא סגנון של עיצוב שיער הפנים, ונקרא על שמו של הצייר הפלמי מהמאה ה-17 אנתוני ואן דייק.[1][2] זקן ואן דייק מורכב באופן ספציפי מגידול של שפם ובנוסף זקן תייש, בעוד שיער הלחיים מגולח כולו.[1] אפילו לסגנון זה קיימות מספר וריאציות, ביניהן גידול שפם בעל קצוות מסולסלים, החלפת זקן התייש בשיער מתחת לשפה התחתונה וכו'.
סגנון זקן זה היה נפוץ באירופה של המאה ה-17.[3] הוא נגמר בבריטניה יחד עם הרסטורציה בשנת 1660, כאשר סגנונות ופאות צרפתיות הפכו פופולריים. זמן מה לאחר מכן, לעומת זאת, גברים מסוימים, שנודעו בכינויים "vow-beards" (בתרגום מילולי: "נודרי הזקן") המשיכו להתגלח בסגנון הואן דייק, תוך שבועה כי ימשיכו לעשות כן עד שהמלך יישוב להתגלח באופן זה.[4] הסגנון הפך פופולרי בארצות הברית במאה ה-19. בעיתון Chicago Chronicle גינתה המבקרת אידית' סשנס טאפר את סגנון הואן דייק יחד עם זקן התייש, כשני סממנים של גברים "שהיו אנוכיים, זדוניים, ויהירים כטווס".[2] הסגנון מכונה לעיתים "זקן צ'ארלי", אשר נקרא אחרי המלך האנגלי צ'ארלס הראשון, שאת דיוקנו צייר האומן ואן דייק, בעת שהיה מגולח בסגנון זה.[5]