ויתור על הכס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
וִתּוּר עַל הַכֵּס, בלועזית אַבְּדִיקַצְיָה, הוא ויתור רשמי על התואר מונרך וסמכויותיו. מעשי ויתור על הכס מילאו לאורך ההיסטוריה תפקידים שונים בסדרי הירושה במונרכיות שונות. בעוד שחלק מהתרבויות רואות בוויתור על הכס התנערות מחובה מולדת, בחברות אחרות, כגון ביפן טרם הרסטורציה של מייג'י, הוויתור על הכס היה אירוע שבשגרה ועזר לשמור על יציבות במהלך חילופי שלטון.
ערך מחפש מקורות | |
בשונה ממשרות ציבוריות נבחרות, אז המונח המקובל לעזיבה של המשרה הוא התפטרות, תואר המונרך עובר בירושה, ועל כן הוויתור עליו טומן בחובו משמעויות סמליות נוספות. ויתור על כס האפיפיור מכונה בלטינית renuntiatio (התנערות).
ויתורים על הכס אירעו לאורך ההיסטוריה הן בכפייה והן מרצון. מונרכים אחדים אף נקבעו כמוותרים על כיסאם בהיעדרם, אם כי קביעות אלה התבצעו פעמים רבות על ידי יורשים בעלי צד בדבר, לעיתים אף ללא הבעת עמדה מצד המונרך, שלמעשה הודח.
בעת החדשה, בשל אופיו הטקסי ברובו של תפקיד המונרך במונרכיות חוקתיות רבות, ויתרו מונרכים רבים על כיסאם בשל זקנה, כמו המלכים של ספרד, קמבודיה, הולנד ויפן.