ויליאם טמפל (פוליטיקאי מדלאוור)

ויליאם טמפל (באנגלית: William Temple;‏ 28 בפברואר 1814 – 28 במאי 1863) היה פוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, איש המפלגה הוויגית ולאחר מכן המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של דאלוור בשנים 1845–1846, כמושל דלאוור ה-35 ממאי 1846 ועד ינואר 1847, כחבר הסנאט של דלאוור בשנים 1849–1855, וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית ממרץ 1863 ועד מותו.

ויליאם טמפל
William Temple

לידה	28 בפברואר 1814 מחוז המלכה אן, מרילנד, ארצות הברית
פטירה	28 במאי 1863 (בגיל 49) סמירנה, דלאוור, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות של כנסיית סנט פיטר האפיסקופלית, סמירנה, דלאוור, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הוויגית, המפלגה הדמוקרטית
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם דלאוור 4 במרץ 1863 – 28 במאי 1863 (86 ימים) → ג'ורג' פארנל פישר נתנאל סמית'רס ←
חבר הסנאט של דלאוור 7 בינואר 1849 – 2 בינואר 1855 (6 שנים)
מושל דלאוור ה־35 8 במאי 1846 – 19 בינואר 1847 (257 ימים) → ג'וזף מאול ויליאם תארפ ←
חבר בית הנבחרים של דלאוור 7 בינואר 1845 – 7 במאי 1846 (שנה)

ראשית חייו

ויליאם טמפל נולד במחוז המלכה אן שבמרילנד, כבנו של ג'ורג' טמפל. משפחת טמפל חיה באזור מאז אמצע המאה ה-17. העיירה טמפלוויל, שעל גבול מחוז המלכה אן ומחוז קרוליין הסמוכים לגבול מרילנד-דלאוור, נקראה ככל הנראה על שם המשפחה. לטמפל היו חמישה אחים ואחות אחת. בגיל 18 הוא עבר לסמירנה שבדלאוור, והחל לעבוד שם כסוחר. ב-1838 הוא נשא לאישה את שרה אן רינגולד, בתו של ויליאם רינגולד מהעיירה קנטון, ולשניים נולדו שני בנות, שנפטרו בינקותן ובן אחד. רעייתו שרה נפטרה ב-1851 בגיל 33.

ראשית הקריירה הפוליטית

במהלך המאה ה-19 התאפיינה הפוליטיקה של דלאוור באוכלוסייה שמרנית מהמגזר החקלאי וממגזר העסקים הקטנים שהתרכזה בדרום המדינה, והיוותה בדרך כלל את הרוב, אל מול המרכז התעשייתי שהיווה את הרוב והתרכז באזור של העיר וילמינגטון שבצפון המדינה. רוב זה הובל את חיקה של המפלגה הוויגית בראשותו של ג'ון קלייטון, אך כאשר התפלגה המפלגה על רקע סוגיית העבדות, הם עברו באופן כללי לתמיכה במפלגה הדמוקרטית השמרנית. כאשר התגברו הנטיות לפרישה מן האיחוד לקראת פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, מצא רוב זה את עצמו בהתחבטות בין נאמנות ברורה לאיחוד לבין וודאותו שהחלטות בנוגע לסוגיות קניין, כוללה סוגיית העבדות, צריכות להתקבל על ידי המדינות. תוצאתו של מצב זה הובילה ראשית לעימות מול המיעוט שתמך במפלגה הרפובליקנית שמרכזו היה בווילמינגטון, ותמך בממשלה הפדרלית.

כאיש עסקים שמרן מצליח ושמרן, שיקף טמפל את דעות הרוב. בסתיו 1844 הוא נבחר לבית הנבחרים של דלאוור. בינואר 1846 הוא נבחר כיושב ראש הבית. לאחר רצף של פטירות של מושל המדינה תומאס סטוקטון, ושל יורשו על פי חוקת המדינה, יושב ראש הסנאט של דלאוור ג'וזף מאול, הפך טמפל במפתיע למושל דלאוור בעצמו ב-6 במאי 1846, מושל המדינה השלישי שכיהן תוך שנתיים. בגיל 32 הוא היה צעיר מושלי דלאוור לדורותיהם, עד היום, וכיהן עד תום תקופת כהונתו המתוכננת של סטוקטון ב-19 בינואר 1847. זמן קצר לאחר השבעתו לתפקיד הוא קיבל קריאה מנשיא ארצות הברית ג'יימס פולק לגייס כוחות ללחימה במלחמת ארצות הברית-מקסיקו. במשך רוב תקופת כהונתו הקצרה כמושל, הייתה משימה זו עיסוקו המרכזי.

מלחמת האזרחים

לאחר תום תקופת כהונתו כמושל, נבחר טמפל כחבר הסנאט של דלאוור, וכיהן בתפקיד בשנים 1849–1854. עם התפרקותה של המפלגה הוויגית, חש טמפל שהשקפותיו שמרניות מדי כדי שהוא יוכל לתמוך במצע של סטיבן דאגלס הדמוקרט, אך חשש יותר מדי מפני פירוק האיחוד כדי לתמוך במפלגה הרפובליקנית, או בסופו של דבר במועמדותו של ג'ון ברקינרידג'. בבחירות של 1860 שאף טמפל לנתב את עצמו לדרך הביניים החלקלקה, והיה אחד ממנהיגי דלאוור במפלגת האיחוד החוקתי (אנ') קצרת הימים. מפלגה זו תמכה בזכותה של כל מדינה להחליט בעצמה על שאלת העבדות, אך טענה שבאופן זה או אחר יכלה זכות זו להישמר במסגרת האיחוד.

לאחר בחירתו של אברהם לינקולן ופרישת מדינות הקונפדרציה, נקט טמפל בעמדה נגד החזרה בכפייה של האיחוד, והצטרף לשורות המפלגה הדמוקרטית. לאחר ששימש כיושב הראש של ועידת השלום הכושלת שהתקיימה בדובר ביוני 1861, הוא היה למועמד הדמוקרטים לבית הנבחרים של ארצות הברית במערכת הבחירות השנויה במחלוקת של 1862. יריבו של טמפל במערכת בחירות זו היה חבר בית הנבחרים המכהן, הרפובליקני ג'ורג' פ. פישר, שכיהן כמזכיר המדינה של דלאוור כאשר כיהן טמפל כמושל. כעת, היה פישר משוכנע שהיו כמה תוכניות שנועדו למנוע את קיומה של מערכת בחירות לגיטימית. לפיכך, הוא ביקש מהנשיא לינקולן להשאיר את כוחות צבא ארצות הברית בדלאוור עד לאחר הבחירות, ושיישלחו כוחות פדרליים נוספים לפקח על ההצבעה ביום הבחירות. הדמוקרטים זעמו והצליחו להעביר בהפרש קטן את בחירתו של טמפל באספה הכללית, זאת על אף הפסדם במערכת הבחירות למשרת המושל.

בעודו מכהן באופן רשמי כחבר בית הנבחרים החל מ-4 במרץ 1863, נפטר ויליאם טמפל באופן פתאומי לפני הכינוס של הבית בדצמבר, וכתוצאה מכך לא כיהן בתפקיד באופן מעשי. הוא היה בן 49 במותו. בבחירות מיוחדות שהתקיימו לאחר מכן, נבחר הרפובליקני נתניאל ב. סמית'רס בשל חרם של הדמוקרטים על הבחירות המיוחדות כמחאה על המשך נוכחות הכוחות הפדרליים באתרי ההצבעה.

ויליאם טמפל נפטר ב-28 במאי 1863 בסמירנה, ונטמן בבית הקברות של כנסיית סנט פיטר האפיסקופלית שבעיר. קברו לא היה מסומן עד 1979 כאשר הוצבה מצבה במקום בו היה קברו המשוער.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 225-226.

קישורים חיצוניים

• ויליאם טמפל באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ויליאם טמפל, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ויליאם טמפל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ויליאם טמפל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)