ויליאם בלייק
משורר, צייר, תחריטאי ומיסטיקן בריטי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ויליאם בלייק (באנגלית: William Blake; 28 בנובמבר 1757 – 12 באוגוסט 1827) היה משורר, מיסטיקן, צייר ואמן תחריטים בריטי. בלייק, שהיה בלתי מוכר ובלתי מוערך במהלך רוב ימי חייו, נחשב כיום כדמות מרכזית במסגרת המחקר ההיסטורי של השירה והאמנויות החזותיות בעידן הרומנטי. "ספרי הנבואה" רחבי היריעה שלו הביאו את מבקר הספרות בן המאה העשרים, נורת'רופ פריי, לומר לגביהם ”שביחס למעלותיהן הגבוהות, הן יצירות השירה הכי פחות נקראות בשפה האנגלית”[3] ביחס לציוריו ותחריטיו, מוערך כיום בלייק כ"אמן הגדול ביותר שבריטניה אי פעם הצמיחה, עד כמה שניתן להרחיק ולומר", זאת לפי טענתו משנת 2005, של מבקר האמנות ג'ונתן ג'ונס, במאמר הגרדיאן "גן העדן של בלייק".[4] בשנת 2002, בסקר שבוצע על ידי ה-BBC, הוצב בלייק במקום ה-38 ברשימת 100 האישים הבריטים החשובים ביותר בהיסטוריה.[5] על אף שבלייק התגורר בלונדון במשך כל ימי חייו (למעט 3 שנים בהן בילה בפלפהאם).[6] הוא הפיק עבודות אמנות מגוונות ביותר מבחינה נושאית ועשירות בסמלים, אשר אימצו אל חיקן את מושג הדמיון היוצר "כלבושו הגשמי של האל"[7] או "כקיום האנושי עצמו".[8].
דיוקנו של ויליאם בלייק, מאת הצייר תומאס פיליפס (1807) | |
לידה |
28 בנובמבר 1757 לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
---|---|
פטירה |
12 באוגוסט 1827 (בגיל 69) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
מדינה | ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
לאום | אנגלים |
מקום קבורה | באנהיל פילדס |
אירועים משמעותיים | משפט (11 בינואר 1804) |
מקום לימודים | אקדמיית רויאל, בית הספר לציור של הנרי פרס |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | ציור היסטורי, אמנות דתית, ציור מיתולוגיה, אלגוריה, ציור דתי, אלגוריה |
זרם ספרותי | הרומנטיקה, ציור פיות |
יצירות בולטות | נישואי גן עדן והגיהנום, ירושלים: האצלתו של הענק אלביון, מילטון (שיר), ואלה, או ארבע הזואות, ירושלים (שיר), Songs of Innocence and of Experience, The Ancient of Days |
הושפע מ | מרי וולסטונקראפט, ג'ון מילטון, ויליאם פרס, ג'יימס בארי, ג'וליו רומאנו, יאקוב במה, עמנואל סוודנבורג, בן ג'ונסון, דנטה אליגיירי, הנרי פוסלי |
השפיע על | ויליאם בטלר ייטס, ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן, אלן גינסברג, פיליפ פולמן, טרייסי שבלייה, ויליאם מייקל רוזטי, רייף וון ויליאמס, הרולד בלום, קת'לין ריין, נורת'רופ פריי |
בן או בת זוג | קתרין בלייק (18 באוגוסט 1782–?) |
חתימה | |
על אף שבלייק נחשב כמטורף בעיני בני זמנו, בשל השקפת עולמו האקסצנטרית, הוא מוערך מאוד על ידי מבקרים מאוחרים בני זמננו, זאת בשל כושר הביטוי והיצירתיות הגבוהים שלו, מצד אחד ומן הצד השני, בשל שילובן המוצלח של אותן המגמות, המיסטיות והפילוסופיות, בהן האמין, במסגרת עבודותיו. ציוריו ושיריו סווגו לא אחת, כשייכים לזרם התנועה הרומנטית.[9] על אף היותו חסיד נלהב של התנ"ך הוא גילה יחס עוין ביותר כלפי הכנסייה האנגלית (למעשה, כלפי הממסד הדתי בכללותו), כאשר הוא העלה על נס ביצירתו, גם אם בצורה חלקית, את רעיונותיהן ומטרותיהן של המהפכות הצרפתית והאמריקאית.[10] אף על פי שמאוחר יותר, הוא דחה רבים מהרעיונות הללו, בעיקר עקב האכזבה מהכיוון האלים אליו פנתה המהפכה הצרפתית, אשר לה הקדיש יצירה שלמה בשם זה, בעלת תשעה חלקים, הוא שמר על יחסי החברות שלו עם הוגה הדעות תומאס פיין והכיר מקרוב את חיבוריו הרדיקליים של המדען והפילוסוף האנגלי ג'וזף פריסטלי.[11] לצד אנשי מחשבה ליברליים אלו, בלייק הושפע מהוגה הדעות והמדען השוודי עמנואל סוודנבורג, אשר על בסיס כתביו האזוטריים נוסדו מספר זרמים נוצריים, סוודנבורגיאניים (אנ'), ומהמיסטיקן הגרמני יאקוב במה.[12][13][14] על אף השפעות ידועות אלו, הייחוד של יצירתו של בלייק הופך את הניסיון להגדירו מבחינה אמנותית לקשה מאוד. חוקר הספרות והאמנות בן המאה ה-19, ויליאם מייקל רוזטי, אפיין אותו כ"מאור מהולל".[15][16].