ואראז'דין

**ואראז'דין**
**Varaždin**
סמל ואראז'דין סמל ואראז'דין	דגל ואראז'דין דגל ואראז'דין
	מראה אופייני בעיר
	מראה אופייני בעיר
מדינה	קרואטיה
מחוז	ואראז'דין
תאריך ייסוד	1181 (נזכרת לראשונה)
שטח	34.22 קמ"ר
גובה	173 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	43,782 (31 באוגוסט 2021)
‑ במטרופולין	80,991 (2001)
‑ צפיפות	59.45 נפש לקמ"ר (2001)
קואורדינטות	46°18′29″N 16°20′16″E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.varazdin.hr
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת קרואטיה רגילה) זאגרב ספליט רייקה אוסייק זאדאר דוברובניק הונגריה ס; ר; ב; י; ה; מונטנגרו אל. בוסניה; והרצגובינה; אוסטריה סלובניה אי. איטליה הים; האדריאטי; ואראז'דין

וָארָאזְ'דִין (בקרואטית: Varaždin; בהונגרית: Varasd; בגרמנית: Warasdin; בלטינית: Varasdinum) היא עיר בצפון-מערב קרואטיה, 81 קילומטרים צפונית לזאגרב, בירת קרואטיה. נכון ל-2001 התגוררו בעיר 41,434 תושבים על שטח של 34.22 קמ"ר וכ-81,000 בשטח המטרופולין של העיר. העיר שוכנת בסמוך לנהר הדראווה, וידועה בעיקר בשל מבני הבארוק, ותעשיות הטקסטיל, המזון, והמחשוב.

עובדות מהירות מדינה, מחוז ...

סגירה

ההתייחסות הראשונה בכתב לוואראז'דין היא מ-1181, כאשר בלה השלישי, מלך הונגריה מזכיר במסמך משפטי את המעיינות החמים של ואראז'דינסקה טופליצה.

ב-1209 הכריז אנדראש השני, מלך הונגריה על ואראז'דין כרובע מלכותי חופשי. העיר הפכה למרכז הכלכלי והצבאי של צפון קרואטיה. בשל פלישות האימפריה העות'מאנית, בוצרה העיר סביב המבצר הישן וקיבלה את הצורה האופיינית לימי הביניים המכונה ואסרבורג (Wasserburg). בתחילת המאה ה-13 הגיעו האבירים ההוספיטלרים לוואראז'דין ובנו בה כנסייה ומנזר.

בסוף המאה ה-14 עבר המבצר של ואראז'דין לידי הדוכסים של צלייה (כיום בסלובניה). במהלך המאות הבאות עברה ואראז'דין תחת שליטתם של בעלים שונים, החשובים שבהם היו ביאטריס לבית פרנקופן; גאורג, מרקגרף של ברנדנבורג-אנסבאך מבית הוהנצולרן, שבנה את בית העירייה; וברון איוון אונגנאד (Ivan Ungnad) שחיזק את הביצורים הקיימים. בסוף המאה ה-16 הפך הדוכס טאמאש ארדודי (Tamás Erdődy), הבאן של קרואטיה, לבעלים של המצודה כשהוא נוטל על עצמו את המעמד העובר בירושה של השליט של ואראז'דין (ז'ופאן), והמצודה נשארה בבעלות משפחת ארדודי עד 1925.

ב-1756 בחר הבאן פרניו נאדאשדי (Franjo Nadásdy) בווארארז'דין כמקום משכנו הרשמי, והעיר ואראז'דין הפכה לבירת קרואטיה כולה. היא אירחה את הסאבור (הפרלמנט של קרואטיה) ואת המועצה המלכותית הקרואטית שנוסדו על ידי הקיסרית מריה תרזה של האימפריה הרומית הקדושה (כלומר אוסטריה).

לתקופות של הרפורמציה והקונטרה-רפורמציה הייתה השפעה רבה על ואראז'דין. עם בואם של הישועים נוסדו הגימנסיה והמנזר, וכנסיות ומנזרים נבנו בסגנון הבארוק. במאה ה-18 הייתה ואראז'דין מקום מושבם של אצילים קרואטים רבים, וב-1756 היא הפכה למרכז האדמיניסטרטיבי של קרואטיה. אש פרצה בעיר ב-1776, הרסה את מרבית העיר, וגרמה להעברת המוסדות האדמיניסטרטיביים בחזרה לזאגרב.

עד תחילת המאה ה-19 נבנתה ואראז'דין מחדש והורחבה, כשהמסחר והאומנויות הזעירות משגשגים, ואליהם נוספו מאוחר יותר ייצור לבנים ומשי. בתקופה זו נבנו התיאטרון, בית הספר למוזיקה, ובית מכבי האש.

במאה ה-20 התפתחה ואראז'דין כמרכז התעשייתי של צפון מערב קרואטיה. בית החרושת לטקסטיל טיוואר (Tivar) נוסד ב-1918. במלחמה בין סרביה לקרואטיה ב-1991 סבלה ואראז'דין מעט עד שהבסיס הגדול הסמוך של הצבא העממי היוגוסלבי נכנע במהירות, ולכן היה מספר קטן של קורבנות בנפש. מבסיס זה נלקח נשק רב (בעלות מוערכת של 600 מיליון דולר) לצבא הקרואטי החדש.

באמצעות המונומנטים הייחודיים והמורשת האמנותית שלה מייצגת ואראז'דין את המכלול האורבני העשיר והשמור ביותר בקרואטיה.

המצודה שבעיר העתיקה היא דוגמה יפהפייה לסגנון המבצרים של ימי הביניים. הבנייה החלה במאה ה-14, ובמאה ה-15 נוספו לה מגדלים עגולים האופייניים לאדריכלות גותית בקרואטיה. כיום שוכן במקום מוזיאון העיר.

הגלריה לאומנים ותיקים ובני זמננו שוכנת בארמון סרמאג' (Sermage), שנבנה בסגנון רוקוקו ב-1750.

ב-1523 בנה גאורג, המרקגרף של ברנדנבורג-אנסבאך את בית העירייה בסגנון בארוק מאוחר, כששלט האצולה של ואראז'דין מתנוסס בתחתית המגדל, והוא המשיך לתפקד כבית העירייה עד ימינו. כל יום שבת מתבצע טקס חילופי המשמר לפני בית העירייה.

הקתדרלה של ואראז'דין, לשעבר הכנסייה הישועית, נבנתה ב-1647, ומאופיינת בחזית בארוקית קלאסית, מזבח וציורים מהמאה ה-18.

קיימים בעיר ארמונות ובתים רבים שנבנו בסגנונות הבארוק והרוקוקו, בהם בניין התיאטרון הלאומי הקרואטי בוואראז'דין, שנבנה ב-1873 ותוכנן על ידי האדריכלים הוינאים הנודעים הרמן הלמר (Herman Helmer) ופרנדינד פלנר (Ferdinand Fellner).

פסטיבל מוזיקת בארוק מתקיים בעיר מדי שנה בסוף חודש ספטמבר מאז 1971 בשם ערבי הבארוק של ואראז'דין (Varaždinske barokne večeri), ומושך אליו כמה מטובי המוזיקאים ואוהבי המוזיקה מקרואטיה והעולם. בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר מתקיים פסטיבל חוצות היסטורי "שפנציר פסט" (Špancir fest).

לעיר יש קבוצת משמר טקסית המכונה פורגארי (Purgari), המשתתפת בטקסים שונים המבוצעים בעיר כמו גם בטקס השבועי "החלפת המשמר" המבוצע לפני בית העירייה.

ואראז'דין היא אחת הערים הקרואטיות הבודדות שתעשייתה לא נפגעה מהמלחמה ב-1991. מלבד ענק הטקסטיל Varteks, שוכנים בה מפעלים חשובים למזון (Vindija), מתכת ובנייה. גם הסקטור הפיננסי והבנקאי מפותחים היטב. פיתוח כלכלי נוסף קיבל עידוד מיצירת אזור השקעה חופשי(הקישור אינו פעיל).

בהתחשב בגודלה יש לוואראז'דין מערכת חינוך מפותחת. שבעה בתי ספר יסודיים, עשרה בתי ספר תיכוניים (שתי גימנסיות ציבוריות, שתי גימנסיות פרטיות, ובתי ספר מקצועיים שונים), ארבעה קולג'ים ושתי פקולטות (הפקולטה לטכנולוגיית המידע והפקולטה לגאוטכניקה) שהן חלק מאוניברסיטת זאגרב.

אל העיר ואראז'דין מובילים כמה כבישים ראשיים מכל הכיוונים. תשתית הכבישים טובה וכוללת את הכביש המהיר בתשלום שכיוונו צפון דרום המחבר את זאגרב עם מעבר הגבול להונגריה בגוריצ'ן, כמו גם אל חוף הים האדריאטי. בנוסף יש כביש מהיר שכיוונו מזרח מערב המחבר את העיר לגבול סלובניה ולערים קופריווניצה ואוסייק ולחלק המזרחי של קרואטיה. העיר מקושרת לפרברים ולכפרים שבסביבה באמצעות מערכת אוטובוסים ציבוריים. בעיר יש גם תחנת רכבת ותחנת אוטובוסים ששתיהן מצויות במרחק של 10 דקות הליכה ממרכז העיר. השימוש העיקרי ברכבת הוא למשא, בשל חוסר ההשקעה בתשתית הרכבות במדינה. שרות האוטובוסים של ואראז'דין נחשב מעולה והוא מציע שרות קבוע ליעדים מקומיים, לאומים ובינלאומיים, כמו גם ליעדים עונתיים לים האדריאטי. שדה תעופה קטן השוכן בפאתי ואראז'דין משמש בעיקר מטוסי ריסוס ומטוסים קלים עבור סיורי תיירות.

ואראז'דין כיום היא אתר תיירות פופולרי בתקופת הקיץ, ומבקרים בה כמה מאות אלפי תיירים מדי שנה. לעיר יש כמה מוקדי משיכה תרבותיים (מוזיאונים רבים, גלריות ותיאטראות), מסחריים (מרכזי קניות בלב העיר) וספורטיביים. בנוסף מתחוללים בעיר שני אירועים המושכים קהל, פסטיבל שפנציר המתרחש בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר ופסטיבל מוזיקת בארוק המתרחש בסוף ספטמבר.

יהודים התיישבו לראשונה בוואראז'דין ב-1777. בוואראז'דין הוקם ב-1826 בית הספר היהודי הראשון בקרואטיה. רוב היהודים היו שייכים למעמד העליון בעיר ויעיד על כך בית הכנסת המפואר שנבנה ב-1861 בסגנון נאו-מורי על פי תכנונו של ואלנט מוראדיני ( Valent Morandini). בית הכנסת היה בנוי כך שהתקרה של חלקו המרכזי הייתה קמורה ומשני צדדיו של החלק המרכזי הייתה קומה שנייה של עזרת הנשים. בשנת 38–1937 היו בוואראז'דין כ-1,000 יהודים International Jewish Cemetery Project - Yugoslavia, web.archive.org, ‏2008-05-17, אבל בסיום שלטון האימים של האוסטאשה לא נותרו יהודים בוואראז'דין. במהלך מלחמת העולם השנייה איבן ברסקוור פעל להצלת יהודי העיר ועל כך קיבל הכרה כחסיד אומות העולם.

מהעבר היהודי של ואראז'דין נותרו בית הקברות היהודי ובית הכנסת. בית הקברות היהודי מצוי מזרחית לעיר בדרך לקופריווניצה. הוא נוסד ב-1806 ובו בין 500 ל-700 מצבות. אומנם היו כמה מקרים של ונדליזם ומצבות הופלו, אך כללית מצב שימור המצבות הוא טוב Wayback Machine, web.archive.org, ‏2009-05-11. בית הכנסת ניזוק במלחמה, שופץ חלקית עם סיומה, שימש לאחסון ואחר כך כבית קולנוע שנסגר בסופו של דבר. בשנת 2008, החליטה עיריית ואראז'דין לשפץ את בית הכנסת על מנת להופכו למרכז תרבות. במסגרת הקשרים המתהדקים בין קרואטיה לישראל, ביצעה העירייה את פסטיבל ערבי הבארוק של 2008 בשיתוף מדינת ישראל כנותנת חסות רשמית, כאשר הכוונה הייתה לחנוך את בית הכנסת במסגרת האירוע בהופעה של אנסמבל נובילה הישראלי. בסופו של דבר נערך האירוע בבית הכנסת בתנאים ארעיים, כאשר בדים מכסים את הפיגומים.

לקהילה זו השתייכו יהודי העיירה קְרָאפִּינָה(אנ'). קהילה נוסדה שם במחצית השנייה של המאה ה-19. יהודים נקברו בחלקה יהודית בבית העלמין העירוני. ב-1931 נמנו שם 60 יהודים ובפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 45 נפשות. הקהילה חרבה בשואה. נכון ל-2009 הייתה החלקה היהודית בבית העלמין הכללי מתוחזקת ונמצאו בה 30 מצבות שהכיתוב עליהן היה בעברית, בגרמנית ובסרבו-קרואטית.^[1]^[2]