השערת התעודות
השערה באשר למקורם של חמישה חומשי תורה. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן הייתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו. התעודות הללו שיש ביניהן הקבלה מסוימת, נבדלות, לפי ההשערה, בסגנונן ובתכניהן.
ההשערה פותחה במאות ה-18 וה-19, בניסיון להבין את הסתירות בתורה. לרוב מקובל לזהות ארבע תעודות, אך לב ההשערה איננו המספר המדויק של התעודות, אלא ההנחה שכל אחת מהן הייתה מסמך שלם. השערת התעודות מכונה גם "השערת גרף-ולהאוזן" על שם מנסחיה העיקריים, יוליוס ולהאוזן וקרל היינריך גרף, אך עצם ההבחנה בין המקורות השונים נעשתה בידי חוקרים שקדמו להם. ההשערה שייכת לענף "הביקורת הגבוהה", חקר התפתחות ומקור הטקסטים, בתחום ביקורת המקרא.
ארבעת המקורות המשוערים כפי שהם מתוארכים לפי הצעתו של ולהאוזן, שהציע זאת לראשונה:
- המקור היהוויסטי (ס"י, בלעז: Jehovist – J): נכתב ב-950 לפנה"ס לערך בממלכת יהודה.
- המקור האלוהיסטי (ס"א, בלעז: Elohist – E): נכתב ב-850 לפנה"ס לערך בממלכת ישראל.
- המקור הדברימי (ס"ד, בלעז: Deuteronomist – D): נכתב ב-600 לפנה"ס לערך, בתקופת הרפורמה הדתית של יאשיהו בירושלים.
- המקור הכהני (ס"כ, בלעז: Priestly – P): נכתב ב-500 לפנה"ס לערך, על ידי כהנים בגלות בבל.
השערת התעודות הייתה ההשערה הדומיננטית לגבי חיבור התורה משלהי המאה ה-19 ועד לשלהי המאה ה-20. מאז שנות ה-80 ירדה קרנה, אם כי לא התגבשה לה חלופה מוסכמת. עם זאת, לגרסאות מתוקנות של השערת גרף-ולהאוזן יש תומכים בולטים במחקר בן זמננו.