אחד מארבעת עורכי המקרא לפי תורת המקורות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המקור היהוויסטי (בקיצור: ס"י; באנגלית: Jahwist ,Jehovist ו-Yahwist, או בקיצור J) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות. הוא מאופיין בנטייתו לקצר בתיאורים והסברים, להצגת הקשר בין האל ובין האדם כישיר וככמעט מוחשי, ובשימוש בשם "יהוה" לכינוי האלוהים כבר מבריאת העולם (בניגוד לס"א וס"כ, המתאפיינים בשימוש נרחב בשם זה רק לאחר התגלות ה' למשה).
על פי השערת התעודות, מורכבים חמשת חומשי התורה מארבע תעודות שאותן שילב עורך מאוחר כדי ליצור חיבור אחד. המקור היהוויסטי נחשב למקור העתיק ביותר, כאשר J (המקור היהוויסטי) ו-E (המקור האלוהיסטי) הם המקורות העיקריים מהם מורכב ספר בראשית. חוקר המקרא יוליוס ולהאוזן תיארך אותו למאה ה-9 לפנה"ס, אך כיוון שהממצאים הארכאולוגיים אינם מעידים על אוריינות נרחבת ביהודה בתקופה זו, היו שהעדיפו לאחרו למאה ה-7 לפנה"ס.[1]
מבחינה ספרותית, הוא ניחן בסגנון סיפורי ופרוזאי, ומבחינה תאולוגית, הוא מתאפיין בתפיסה אנתרופומורפית של האל. הוא מכנה את האל בשמו המפורש ומייחס לו לעיתים קרובות תכונות אנושיות:
כמו כן, נראה כי נוכחתו של האל בסיפורים ממקור זה היא נוכחות פיזית:
בסיפורי שלושת האבות המשוייכים למקור היהוויסטי האבות אברהם ויצחק התגוררו באזור דרום הארץ. כך, למשל, לאחר סיפור פרידת אברהם ולוט שבספר בראשית, פרק י"ג מסופר כי אברהם התיישב באלוני ממרא, שליד חברון: ”וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן, וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'.” (פסוק י"ח). מהפכת סדום ועמורה שבספר בראשית, פרק י"ט מתרחשת באזור כיכר הירדן, הנמצא בדרום הארץ אף הוא. בסיפור ברית אברהם ואבימלך שבספר בראשית, פרק כ"א מוזכרת העיר באר שבע: ”וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע, וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם.” (פסוק ל"ג). גם בסיפור ברית יצחק ואבימלך שבספר בראשית, פרק כ"ו מסופר כי יצחק התיישב בבאר שבע. לפיכך, משערים כי מוצא החיבור בממלכת יהודה הדרומית.[3]
בראשית: הספר נפתח בשני סיפורי בריאה, הנבדלים זה מזה באופן בולט הן בסגנונם והן בתוכנם. פרק ב' הוא סיפור בריאת העולם מהמקור היהוויסטי. לעומתו פרק א' הוא מהמקור הכהני, בו סדר הבריאה הוא צמחים, חיות ובסוף נבראים בני אדם – ״זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם״ (א׳, כ״ז). לעומת זאת, בפרק ב' אלוהים בורא קודם את אדם, אחר כך את הצמחים ואת החיות, ורק בסוף בורא את חוה מצלעו של אדם. גם שמות האל שונים בשני הפרקים. סגנונית, פרק א' הוא קצוב ומדויק ותיאורי, ופרק ב' הוא ספרותי. פרק א' הוא סיפור בריאה קוסמולוגי, שבו בני האדם נבראו במעמד שווה, ואלוהים מתואר כ"בורא", ואילו בפרק ב', סיפור הבריאה מתרחש בגן עדן, וחוה נבראת מצלעו של אדם בדיעבד כעזר כנגדו, ו"אלוהים" מתואר כישות אמפתית המבינה לליבו של אדם.
ספר בראשית פרק א' - המקור הכהני:
ספר בראשית פרק ב' - המקור היהוויסטי:
באופן דומה, גם בסיפור המבול ניתן למצוא סתירות עלילתיות והבדלים בלשון ובהשקפה – המבול נמשך גם 370 יום וגם 40 יום, בסיפור אחד נח משלח יונה ובשני הוא משלח עורב, אלוהים מכונה לפעמים "אלוהים" ולפעמים "יהוה", וכן הלאה. קשיים אלה נפתרים כאשר מתברר שניתן להפריד את הסיפור לשני חוטי עלילה שונים, כל אחד מהם רציף בעלילתו ועקיב בסגנונו. כאשר חוטי העלילה הללו נבחנים בהקשרם הרחב בתוך התורה, מתברר שהטקסט הוא תוצאה של שזירת שני סיפורי מבול מהמקור הכהני ומהמקור היהוויסטי זה בזה. כך לדוגמה:
וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
שאר סיפור ספר בראשית, חיי שלושת האבות וירידת שבטי ישראל למצרים, שזורים ברובם מהמקור היהוויסטי והמקור האלהיסטי.
תעודת J (ביקורת המקרא), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.