הקהילה הבין-לאומית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקהילה הבין-לאומית הוא מונח המשמש לעיתים קרובות בעיתונות ובדיפלומטיה בהתייחס למגעים המתנהלים בין מדינות העולם בפורומים דיפלומטיים שונים, ולהחלטות המתקבלות בפורומים האלה. למונח אין הגדרה משפטית או אקדמית ברורה, ומשמעותו עשויה להשתנות על-פי ההקשר שבו משתמשים בו. יש המשתמשים במונח במשמעות של כלל מדינות העולם. משמעויות אחרות שעשויות להיות למונח הן כלל המעצמות או הארגונים הבין-לאומיים הגדולים.
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| ערך מחפש מקורות | |
במילון האנגלי של קיימברידג' המונח מוגדר כך: מדינות העולם המגבשות דעה או פועלות יחד כקבוצה. לדוגמה, "חטיפת בני ערובה אינה מקובלת והקהילה הבין-לאומית חייבת להתנגד לכך בתוקף."[1]
הביטוי "הקהילה הבין-לאומית" משקף תפיסה שעל-פיה לכל מדינה בעולם יש חובות וזכויות הבאות לידי ביטוי ביחסיה עם מדינות אחרות, וכי ארגונים בין-לאומיים הם מעין רשויות להסדרת היחסים בין המדינות. למעשה, נובע מהתפיסה הזאת כי מדינות העולם מתייחסות זו לזו באופן דומה לאזרחים בתוך מדינה מסוימת, וכי הארגונים הבין-לאומיים הם המקבילה לרשויות השלטון במדינה. השקפה זו נעשתה נפוצה לאחר מלחמת העולם הראשונה, והתבטאה בהקמת חבר הלאומים, ובהתערערות שיטת הבריתות הצבאיות שהייתה נפוצה באירופה לפני המלחמה (ותרמה במידה רבה לפריצתה). ניצנים ראשונים להשקפה הזאת הופיעו עוד קודם לכן עם הקמת הצלב האדום ב-1864.
בשנת 1999 כתב המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, קופי אנאן, מסה בשם "משמעות הקהילה הבין-לאומית" בה פרש את השקפתו בנושא זה. בין השאר כתב: ”מה מחבר את כולנו לקהילה בין-לאומית? במובן הרחב ביותר זהו חזון משותף של עולם טוב יותר עבור כל האנושות, כפי שנקבע, למשל, במגילת האומות המאוחדות. יש תחושה רווחת של פגיעוּת לנוכח ההתחממות הגלובלית, והאיום הנשקף מהתפשטותו של נשק להשמדה המונית. ישנם כללי מסגרת למשפט בין-לאומי פומבי, יש את אמנות ז'נבה והסכמים אחרים בנושאי זכויות האדם. באותה מידה קיימת תחושה שיש הזדמנויות המשותפות לכולנו, ולכן אנו בונים שווקים משותפים ומוסדות בין-לאומיים כמו האו"ם. ביחד אנחנו חזקים יותר.”[2]
