הפלישה המונגולית לאירופה
מלחמה באירואסיה בימי הביניים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפלישה המונגולית לאירופה (מכונה גם הפלישה הטטרית או הפלישה המונגולית-טטרית בכמה שפות אירופאיות)[1] הייתה אירוע מתמשך, שהשפיע מאוד על ההיסטוריה של רבות ממדינות אירופה, על הדמוגרפיה של אירופה ועל הארגון האדמיניסטרטיבי, בעיקר במזרח ובמרכז אירופה. הפלישה התחילה במזרח אירופה, כאשר חצה צבא מונגולי לראשונה את הרי הקווקז וחדר לאירופה ונמשכה בכיבוש מונגולי של קומניה הלבנה ושל בולגריה של הוולגה, בפלישות לנסיכויות הרוסיות, בפלישות לפולין, למוראביה, לשלזיה, לגרמניה, להונגריה, לחצי האי הבלקני ולחבלים שעתידים להיות נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה.
הכוח המונגולי, שפלש לאירופה, היה תחילה כוח בן כעשרים אלף לוחמים, אולם בשיאו מנה 150,000 לוחמים (50,000 מונגולים ו-100,000 בעלי ברית של המונגולים[2]), כוח עצום באותה תקופה. כוח הפלישה עבר דרך רוסיה ואוקראינה אל פולין וגרמניה. בפולין התפצל הכוח לשניים, כוח אחד פנה אל שלזיה וגרמניה והכוח השני פנה לכיוון הונגריה והחבלים הרומנים. הכוח הראשון ניצח בקרב ליגניץ, אך סבל אבדות קשות, לכן הפסיק את התקדמותו ושב לאסיה. הכוח השני התפצל בעצמו לכמה כוחות, כשהכוח העיקרי חודר להונגריה דרך מעבר מונקאץ'[3].