הפיגוע במועדון לה בל בברלין
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפיגוע במועדון לה בל הוא פיגוע שהתרחש ב-5 באפריל 1986 בברלין המערבית וכוון נגד מבלים במועדון הלילה לה בל (La Belle), בהם אנשי צבא אמריקאים ואזרחים גרמנים. הפיגוע בוצע על ידי חוליה בת ארבעה מפגעים בתמיכת לוב. בפיגוע נהרגו 3 אנשים בהם שני חיילים אמריקאים ואזרחית טורקית ו-229 איש נפצעו, מהם 79 אמריקאים.[1] בתגובה לפיגוע הורה נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על מבצע קניון אל דוראדו, בו תקפו האמריקאים יעדים בלוב, בהם בשדות תעופה ובסיסים צבאיים.
 | |
| לוח הנצחה באתר הפיגוע | |
| תאריך | 5 באפריל 1986 |
|---|---|
| מקום | מועדון לה בל במערב ברלין |
| קואורדינטות | 52°28′23″N 13°20′12″E |
| סוג |
פיגוע תופת  |
| נשק | מטען מבוסס חומר נפץ פלסטי |
| הרוגים | 3 (שני אנשי צבא אמריקאי ואזרחית טורקית) |
| פצועים | 229 |
| מבצע | טרוריסטים בתמיכת לוב |
| מספר מפגעים | 4 |
 | |
  | |
השירותים החשאיים של ארצות הברית חשפו את מעורבותה של לוב מיד לאחר ביצועו, כשהצליחו ליירט ולפענח מברק שהועבר מטריפולי לשגרירות הלובית ובו ברכות על הצלחת הפיגוע. פענוח המברק התבצע אודות ליכולת פיצוח ההצפנה של מכונות חברת קריפטו AG שהייתה בשליטה חשאית של ה-CIA.
חשיפה פומבית של מעורבותה של לוב התרחשה לאחר איחוד גרמניה ובחינת ארכיון השטאזי המזרח גרמני, ובו נמצא כי השטאזי ידע על כוונת החוליה לבצע פיגוע במערב ברלין[2] וכי מוסבאי עטר הוא סוכן חשאי לובי. החומרים העלו כי השטאזי עקב אחר שראדי ועטר בזמן הכנות הפיגוע, דוח על פעילות השגרירות הלובית שבוצע על ידי עלי חנעא, סוכן כפול של הלובים והשטאזי, שנע בין מזרח למערב ברלין וקבלות על תשלומים שהועברו לחנעא עבור הפיגוע. המעורבים בפיגוע נעצרו במהלך 1996 בברלין, לבנון, יוון ואיטליה.[3]
לאחר ארבע שנים של משפט בגרמניה, הורשעו בנובמבר 2001 ארבעת המפגעים ונגזרו עליהם עונשי מאסר.
המפגעים:
- ורנה חנעא, גרמניה שהייתה נשואה לעלי חנעא, נשאה את מטען החבלה (2 ק"ג חומר נפץ שנשלחו לברלין בדואר דיפלומטי מלוב[4]) לתוך המועדון, היא נמצאה אשמה ברצח ונידונה ל-14 שנות מאסר. בית המשפט חס עליה ולא גזר עליה עונש מאסר עולם לאחר שנטען על ידי עורך דינה כי היא סובלת ממחלה נפשית.[4] ורנה טענה כי חשבה כי התיק אותו נשאה הכיל פצצת עשן בלבד שנועדה לעורר מהומה וכי ביצעה את המעשה מתוך תקווה לזכות שוב בחסדיו של עלי חנעא ממנו התגרשה שנתיים קודם לכן.
- יאסר מוחמד שראדי, פלסטיני במוצאו, עבד בשגרירות לוב בברלין המזרחית. בית המשפט קבע שהוא ארגן את הפיגוע, הרשיע אותו מספר ניסיונות רצח ודן אותו ל-14 שנות מאסר.
- מוסבאי עטר, דיפלומט לובי, הורשע בשותפות לביצוע הפיגוע ונידון ל-12 שנות מאסר.
- עלי חנעא, גרמני ממוצא פלסטיני-לבנוני ובעלה לשעבר של ורנה, עובד השגרירות הלובית. הורשע בשותפות לביצוע הפיגוע ונידון ל-12 שנות מאסר.
בית המשפט זיכה נאשמת חמישית, אנדראה הסלר, אחותה של ורנה חנעא, שליוותה אותה לתוך המועדון, וזאת מאחר שהתביעה לא הוכיחה כי ידעה על כוונת אחותה.
בית המשפט קבע כי הפיגוע תוכנן על ידי עובדי השירות החשאי הלובי ואנשי השגרירות הלובית בגרמניה המזרחית. במהלך המשפט הוצג מזכר שהודלף ובו מועמר קדאפי התוודה בפני מיכאל שטיינר, יועצו המדיני הבכיר של קאנצלר גרמניה גרהרד שרדר, כי לוב תכננה את הפיגוע במועדון וכן את פיצוץ טיסה 103 של פאן אמריקן.[4][5] ממשלת גרמניה סירבה לאפשר לשטיינר להעיד בפני בית המשפט, וכך גם נמנעו האמריקאים מלשתף מידע מודיעיני באשר למעורבות לוב בתכנון הפיגוע.[6]
שלוש שנים לאחר המשפט שילמה לוב פיצויים בסך 24 מיליון אירו לקורבנות הפיגוע הלא אמריקאים, פיצויים אותם כינתה "מחווה של רצון טוב".[4][7] חודשיים לאחר תשלום הפיצויים נורמלו היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות וגרהרד שרדר ביקר את קדאפי בטריפולי.[4] ב-2008 שילמה לוב 1.5 מיליארד דולר לקרן פיצויים לנפגעי הטרור בהם לקורבנות האמריקאים מהפיגוע בברלין.[8]
בדצמבר 2020 הגישה ארצות הברית כתב אישום נגד אבו עגילה מוחמד מסעוד, איש סוכנות הביון הלובית, שהיה בונה מטעני חבלה בכיר עבור משטר קדאפי. על פי האישומים היה מסעוד מעורב בהכנת המטענים בפיגוע בברלין ובטיסה 103.[9]
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
