Loading AI tools
הסימפוניה הרביעית בפה מינור, אופוס 36 של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי חוברה בשנת 1877. כתיבתה החלה בחודש מאי, חודשיים לפני נישואיו החפוזים והטראומטיים של צ'ייקובסקי. זו יצירה דרמטית, המבשרת את הסימפוניה השישית, "הפאתטית", בגישה האינטימית והרגשית, המאפיינת את שתי הסימפוניות האלה ונושאת רמזים ברורים לחייו של צ'ייקובסקי. ניכר בה עיסוק אובססיבי בנושא "הגורל, החיים והמוות", הבא לביטוי בתרועת הקרנות בפתיחת הסימפוניה, כעין מוטו ליצירה כולה. במכתב שכתב צ'ייקובסקי לנדז'דה פון מק, לה הקדיש את הסימפוניה, ניסה להסביר:
אם כך ואם כך, התרחקתי מן התשובה על שאלתך. בסימפוניה שלנו ישנה תוכנית ...זהו הגורל, הכוח הפאטאלי, העומד בינינו לבין האושר. נוטר קנאי זה דואג לבל יהיו המזל והשלום שלמים ונטולי ענן, והוא תלוי מעלינו כחרבו של דמוקלס ומרעיל את נשמתנו בתמידות, ללא רתיעה. אין לנצחו, אין להכניעו. עלינו להיכנע לו ולמצוא מקלט בגעגועי שווא.
— הרברט ויינשטוק, "צ'ייקובסקי"[1]
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
צ'ייקובסקי התחיל את מלאכת ההלחנה של הסימפוניה במהלך חודש מאי של שנת 1877, חודשיים לפני שנישא בחיפזון (אירוע שהשפיע עליו עמוקות מאחר שהיה בעל נטיות הומוסקסואליות). באחד ממכתביו לידידתו נדז'דה פון מק (שהייתה בעלת חסותו, והוא הקדיש לה את הסימפוניה) הסביר צ'ייקובסקי את הרעיון העומד מאחורי הסימפוניה כולה. במכתבו הסביר כי הנושא הראשי שמופיע בתחילת הפרק הראשון, וששב להופיע אחר כך בשאר פרקי הסימפוניה, בא לתאר את הגורל האכזר שמפריע לאושר שבו כה חפץ צ'ייקובסקי. מכך ניתן להבין כי צ'ייקובסקי היה מושפע באותה התקופה מהסימפוניה החמישית של בטהובן, אשר גם בה מופיע מוטיב הגורל בפרק הראשון, ואף שב ומופיע בשאר פרקי הסימפוניה (לפי דעותיהם של מוזיקולוגים שונים).
הסימפוניה הרביעית של צ'ייקוסקי היא סימפוניה המדגימה בצורה הטובה ביותר את בסיס עקרונות של התקופה הרומנטית במוזיקה הקלאסית. בסימפוניה יש טווח רגשות עצום ורחב: מהעוז והדרמטיות של ההקדמה בפרק הראשון, למלנכוליות והעצב של הפרק השני ועד לדוחק והלחץ של הפרק הרביעי. בנוסף, בעצם העובדה שצ'ייקובסקי מצטט את המוטיב הראשי שהופיע בהקדמה לפרק הראשון בהמשך הסימפוניה הוא יוצר מעין מקשה סימפונית אחת ואחידה, שבה ארבעת הפרקים אינם עצמאיים ועומדים כל אחד לחוד, אלה הם כולם חלק מאותו הרעיון שעומד מאחורי הסימפוניה כולה, ומכאן שהם קשורים זה לזה באופיים.
הרכב התזמורת הדרוש לביצוע הסימפוניה הוא:
כלי נשיפה מעץ
כלי נשיפה ממתכת
כלי הקשה
כלי מיתר
בסימפוניה זו פועל צ'ייקובסקי על פי הדגם הסימפוני הקלאסי. ליצירה ארבעה פרקים. הפרק הראשון הוא הארוך ביותר וכתוב כפרק בצורת סונאטה. פרק זה נפתח במוטו, אשר יחזור ויופיע לאורך כל הפרק וגם בפרק האחרון. הפרק השני נכתב כקנצונה (שיר). הפרק השלישי נכתב כסקרצו והפרק האחרון אף הוא כתוב בצורת סונאטה עם קודה. יחד עם זאת, אף שיצירה זו בנויה על פי המבנה הקלאסי, צ'ייקובסקי יוצר, בתהליכים הרמוניים פנימיים, חידושים מעניינים בכל אחד מהפרקים. הפרק הראשון נבנה על הרמוניות המשתנות על פי מודולציות היוצרות כעין סולם. הפרק נפתח בפה מינור. החלק השני נכתב בסולם לה במול מינור, טרצה קטנה מעל סולם הטוניקה. החלק השלישי כתוב בסולם סי מז'ור, טרצה קטנה למעלה (סולם לה במול מינור משתנה באנהרמוניה לסול דיאז מינור). הפיתוח של הסימפוניה, אף כי הוא נע בין סולמות שונים, עדיין שומר על הצליל סי כטוניקה. הרקאפיטולציה של הנושא הראשון מתבססת על הסולם רה מינור, טרצה קטנה מעלה. הקודה של הפרק כתובה בתחילה בסולם פה מז'ור, טרצה קטנה מעלה ולאחר מכן משנה צ'ייקובסקי את המז'ור למינור (פה מינור) כבתחילת היצירה.
הפרק השני כתוב בסולם סי במול מינור וכתוב בצורת שיר (א-ב-א עם קודה). הנושא השני של פרק זה כתוב בפה מז'ור (הדרגה החמישית בסולם סי במול מינור).
הפרק השלישי נכתב כסקרצו במבנה: א-ב-א עם קודה וכתוב בסולם פה מז'ור . בחלק הראשון צ'ייקובסקי כותב את המלודיה אך ורק לכלי הקשת בפיציקטו. בזמן בו כתב צ'ייקובסקי את היצירה היה זה מעשה נועז. נגינה בפיציקטו מעייפת ומתישה את נגני כלי המיתר. צ'ייקובסקי בכתיבתו איפשר בזמן הנגינה זמני מנוחה קצרים לחטיבות השונות בכלי המיתר (כנורות ראשונים, שניים, ויולות וכדומה) כך שהנגינה איננה מעייפת ומתישה. החלק המרכזי כתוב לכלי נשיפה מעץ וממתכת.
הפרק הרביעי והאחרון כתוב בסולם פה מז'ור. בפרק זה מוסיף צ'ייקובסקי לכלי הנגינה גם תוף גדול, מצלתיים ומשולש. לאחר תצוגת הנושא הראשון, השני, פיתוח קצר וחזרה על הנושא הראשון, הנושא השני וכו'. צ'ייקובסקי בונה מעבר על הפיסקה הראשונה מנושא ב' אל עבר תצוגת המוטו אשר נוגן בתחילת היצירה. לאחר התצוגה הקודה בפה מז'ור.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
