הנגב
מדבר בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל. הנגב הוא חלק מרצועת המדבריות העולמית, וזו הסיבה לתנאי האקלים השוררים בו. הנגב מכסה כ-60% משטח מדינת ישראל, ובחלקו הקטן הוא נמצא מחוץ לה.
עובדות מהירות מדינה, בירת האזור גאוגרפי (והעיר הגדולה ביותר) ...
מדינה | ישראל ישראל |
---|---|
בירת האזור גאוגרפי (והעיר הגדולה ביותר) | באר שבע |
שטח | 13,000 קמ"ר |
‑ הנקודה הגבוהה | הר רמון |
קואורדינטות | 30°30′00″N 34°55′00″E |
אזור זמן | UTC +2 |
(למפת ישראל מוגדלת) | |
סגירה
קיימות הגדרות שונות לתיחום המדויק של הנגב, שניתנו על ידי חוקרים שונים. עם זאת, מקובל כי ארץ הַנֶּגֶב המקראית, שנפלה בנחלות שבט יהודה ושבט שמעון, השתרעה באזור צפון הנגב של ימינו בלבד, מערד במזרח ועד גרר במערב. זאת, בעוד שמרכז הנגב של ימינו הוא למעשה מדבר צין, שהיווה גבולה הדרומי של ארץ כנען, ודרום הנגב של ימינו הוא למעשה חלקו המזרחי של מדבר פארן הגדול, שבמרכז חצי האי סיני[1]. המילה "נגב" משמשת בתנ"ך גם לציון כללי של הכיוון דרום.