Loading AI tools
המערכה בין החזיתות הצפוניות של הצבא האדום וקבוצת ארמיות צפון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המתקפה הבלטית[1] הייתה המערכה בין החזיתות הצפוניות של הצבא האדום וקבוצת ארמיות צפון הגרמנית במדינות הבלטיות במהלך סתיו 1944. התוצאה של סדרת הקרבות הייתה הבידוד והכיתור של קבוצת ארמיות צפון בכיס קורלנד וכיבוש מחדש של המדינות הבלטיות.[2]
מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה | |||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם השנייה | |||||||||||||||||
תאריכים | 14 בספטמבר 1944 – 24 בנובמבר 1944 (72 ימים) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | המדינות הבלטיות, פרוסיה המזרחית, פולין | ||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון סובייטי | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
בשנת 1944, הוורמאכט נהדף לאחור לאורך כל קו החזית שלו במזרח. בפברואר 1944 היא נסוגה מהגישות ללנינגרד אל הקטע המוכן של קו הפנתרים בגבול אסטוניה. ביוני ויולי, קבוצת ארמיות מרכז נהדפה בחזרה מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית לפולין במהלך מבצע בגרטיון. זה יצר את ההזדמנות לצבא האדום לתקוף לעבר הים הבלטי, ובכך לנתק את הקשר היבשתי בין קבוצות הארמיות הגרמניות.
עד ה-5 ביולי, החלה מתקפת שיאוליאי, כהמשך למבצע בגרטיון. הארמיות הסובייטיות ה-43, ה-51 וארמיית המשמר ה-2 תקפו לעבר ריגה בחוף הבלטי עם חיל החלוץ של הקורפוס המשמר הממוכן ה-3. עד 31 ביולי, הגיעו הכוחות לחופי מפרץ ריגה; ארמיית המשמר ה-6 חיפתה על ריגה ועל האגף הרחב של החדירה לכיוון צפון.
התגובה הגרמנית הייתה מהירה, ובהתחלה הייתה די מוצלחת. התקפת נגד, בשם הקוד מבצע דופלקופף, נערכה ב-16 באוגוסט על ידי קורפוסי הפאנצר ה-40 וה-39 תחת פיקודה של ארמיית הפאנצר השלישית, קבוצת ארמיות מרכז. הם פעלו בתיאום עם גופים משוריינים מקבוצת ארמיות צפון, הם ניתקו תחילה את הכוחות הסובייטים על החוף, והקימו מחדש מסדרון קלוש ברוחב 30 קילומטרים המחבר בין קבוצת ארמיות מרכז לקבוצת ארמיות צפון. המטרה העיקרית של המתקפה הייתה להשתלט מחדש על צומת הכבישים המרכזיים של שיאוליאי, אך הטנקים הגרמנים דהרו חזיתית לתוך הגנה מעמיקה של החזית הבלטית הראשונה, ועד ה-20 באוגוסט ההתקדמות הגרמנית נעצרה. עם הפסדים כבדים. מתקפת המשך, ששמה הקוד מבצע Cäsar, והושקה ב-16 בספטמבר, נכשלה באותו אופן. לאחר תקופה קצרה של הפוגה, הסטאבקה הוציאה פקודות למתקפה האסטרטגית הבלטית, שנמשכה בין 14 בספטמבר ל-24 בנובמבר.
במשותף להתקפות אסטרטגיות סובייטיות אחרות, המתקפה הבלטית כיסתה מספר מבצעים ברמה המבצעית ומבצעי תקיפה בודדים של החזית:
מנקודת המבט ההגנתית הגרמנית, התקופה כללה את המבצעים הבאים:
המבצע ההתקפי הבלטי הביא לגירוש הכוחות הגרמניים מאסטוניה וליטא. החזיתות הסובייטיות המעורבות בקרב איבדו בסך הכל כ-280,000 איש מכל הסיבות (הרוגים, נעדרים, פצועים, חולים).
קווי התקשורת בין קבוצת ארמיות צפון לקבוצת ארמיות מרכז נותקו לצמיתות, והראשונה נדחקה לאזור חוף הים הבלטי בלטביה. ב-25 בינואר, אדולף היטלר שינה את שמה של קבוצת ארמיות צפון לקבוצת ארמיות קורלנד, מתוך הכרה מרומזת בכך שאין אפשרות לשקם מסדרון יבשתי חדש בין קורלנד לפרוסיה המזרחית.[4] הצבא האדום החל בכיתור וצמצום כיס קורלנד שהיה יכול להיות איום גדול, אך הצליח להתמקד בפעולות באגף הצפוני שלו שכוונו כעת לפרוסיה המזרחית. פעולות הצבא האדום נגד כיס קורלנד נמשכו עד לכניעת קבוצת הארמיות קורלנד ב-9 במאי 1945, כאשר קרוב ל-200,000 גרמנים נלקחו שם בשבי.
הפיקוד הגרמני שחרר אלפי מתגייסים מקומיים משירות צבאי. עם זאת, הפיקוד הסובייטי החל לגייס מקומיים בלטים כאשר אזורים אלו הוכפפו לשליטה סובייטית.[2] בעוד שחלקם שירתו משני הצדדים, פרטיזנים רבים הסתתרו ביערות כדי להימנע מגיוס.
112 עיטורי גיבור ברית המועצות חולקו במהלך המתקפה, מתוכם שלושה זכו בעיטור בפעם השנייה.[5]
השלטון הסובייטי של המדינות הבלטיות חודש בכוח, ובעקבותיו הגיעה הסובייטיזציה, שבוצעה בעיקר בשנים 1944–1950. הקולקטיביזציה הכפויה של החקלאות החלה ב-1947, והושלמה לאחר הגירוש ההמוני של אזרחים במרץ 1949. כל החוות הפרטיות הוחרמו, והחקלאים נאלצו להצטרף למשקים הקיבוציים. תנועת התנגדות מזוינת של 'אחי היערות' פעלה עד הגירושים ההמוניים. עשרות אלפים השתתפו או תמכו בתנועה; אלפים נהרגו. השלטונות הסובייטיים שנלחמו באחי היערות סבלו גם הם ממאות הרוגים. בין ההרוגים משני הצדדים היו אזרחים חפים מפשע. מלבד ההתנגדות המזוינת של אחי יערות, פעלו מספר קבוצות מחתרת של תלמידי בתי ספר לאומניים. רוב חבריהם נידונו לתקופות מאסר ארוכות. פעולות הענישה פחתו במהירות לאחר מותו של יוסיף סטלין ב-1953; מ-1956 עד 1958, חלק גדול מהמגורשים והאסירים הפוליטיים הורשו לחזור למולדתם. מעצרים פוליטיים וסוגים רבים אחרים של פשעים נגד האנושות בוצעו לאורך כל תקופת הכיבוש עד סוף שנות ה-80. למרות שההתנגדות המזוינת הובסה, האוכלוסיות נותרו אנטי-סובייטיות. זה עזר לאזרחים הבלטים לארגן תנועת התנגדות חדשה בסוף שנות ה-80 ולאחר מכן לפתח במהירות חברה מודרנית לאחר פירוק ברית המועצות ב-1991.[6]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.