הכנסייה האנגליקנית
המוסד הנוצרי התאולוגי הרשמי של אנגליה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הכנסייה האנגליקנית (או כנסיית אנגליה - Church of England) היא הדת הממלכתית של ממלכת אנגליה. היא הוקמה במאה השישית על ידי מיסיונרים בשליחות האפיפיור, והייתה כפופה לרומא עד הרפורמציה במאה ה-16. המלך הנרי השמיני ניתק את הכנסייה משליטת האפיפיור והפכה לעצמאית. למרות שהיא נמנית עם הזרמים הפרוטסטנטיים במובן הרחב, הכנסייה נקטה בדרך כלל גישות שמרניות ביחס לכנסיות הרפורמציה באירופה היבשתית, והמונח "אנגליקניזם" הפך לתפישה דתית העומדת בפני עצמה. כנסיית אנגליה היא אבן הראשה של ה"קומוניון האנגליקני" העולמי, הכולל כנסיות בעלות השקפה דתית דומה בעשרות מדינות ו-85 מיליון מאמינים. המושל העליון של הכנסייה הוא מלך בריטניה צ'ארלס השלישי, ובראשה עומד הארכיבישוף מקנטרברי.
שורשים, סיווג והנהגה | |
---|---|
דת | נצרות |
ענף | אנגליקניזם |
התפלג מ | הכנסייה הקתולית |
מנהיג | צ'ארלס השלישי |
מספר מאמינים | 26,000,000 (נכון ל־Unbekannter Wert) |
ארגונים ופעילות | |
מרכז | Church House |
מיקום | הממלכה המאוחדת |
www | |
באנגליה חיים 26 מיליון איש שנטבלו לכנסייה, קרוב לשני שלישים מהאוכלוסייה, אם כי לפי מפקד 2011 רק מחציתם מזדהים כאנגליקנים. לפי אומדנים, רק מיליון משתתפים באוכריסטיה באופן קבוע[1].