![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a3/Six-Day_War_Map_he.svg/langhe-640px-Six-Day_War_Map_he.svg.png&w=640&q=50)
הכיבוש הישראלי
שטחים שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לאחר התייצבות הקו הירוק, קו שביתת הנשק שנקבע בתום מלחמת העצמאות, כבשה ישראל פעמים אחדות שטחים שהיו בשליטת מדינות שכנות. בחלק מהמקרים ישראל נסוגה מהשטח באחיזתה מסיבות שונות. בחלק מהשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, שהתחוללה ביוני 1967, נמשכת שליטת ישראל עד היום, תוך התנגדות ניכרת בקרב הקהילה הבינלאומית.
![פירוש נוסף](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/25px-Disambig_RTL.svg.png)
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a3/Six-Day_War_Map_he.svg/640px-Six-Day_War_Map_he.svg.png)
במקור התייחס המונח "השטחים הכבושים" לאזורים הבאים: רמת הגולן שנכבשה מסוריה, חצי האי סיני ורצועת עזה שנכבשו מידי מצרים, ושטחי יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים, שנכבשו מידי ירדן. יהודה ושומרון ורצועת עזה נועדו בתוכנית החלוקה של האו"ם להיכלל בשטח המדינה הערבית בארץ ישראל, אך לאחר שהערבים התנגדו להסכם, השטחים עברו לשליטת מצרים וממלכת ירדן במהלך מלחמת העצמאות.
בישיבת הממשלה ב־10 ביוני 1967, אמר ראש הממשלה לוי אשכול: "צריך להחליט מה עושים עם האזרחים הערבים שבשטחים הכבושים".[1] החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה לאחר מלחמת ששת הימים, קראה ל”נסיגת כוחותיה המזוינים של ישראל משטחים שנכבשו בעימות האחרון”.[2]
בחוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים מיולי 2024 נקבע כי נוכחותה המתמשכת של ישראל בשטחים הפלסטיניים אינה חוקית, ועל ישראל לסיים את נוכחותה בשטחים אלה בהקדם האפשרי.[3]