היפוגונדיזם (בלועזית: Hypogonadism) היא תסמונת המתארת ירידה בתפקוד בלוטות המין - באשכים של זכרים או בשחלות של נקבות - שתוצאתה היא ביוסינתזה הורמונלית מופחתת. התופעה משפיעה על מגוון תפקודים פיזיים, הכוללים ירידה בחשק המיני, דיכאון, השמנה, עייפות, ירידה במסת העצם והשריר, ואי-פוריות[1]. אצל זכרים, הטסטוסטרון מופרש מהאשכים ומבלוטות יותרת הכליה ומסייע לעלייה בצפיפות העצם, לבניית מסת שריר ועקב כך גם לצמצום רקמות השומן בגוף. הורמון זה גם אחראי על סימני המין המשניים הגבריים: שיער הפנים והחזה, יצירת תאי זרע והדחף המיני. בתחום ההתנהגותי, רמות גבוהות מדי של הורמון זה מובילות לאגרסיביות ותחרותיות, ואילו רמות נמוכות מדי עלולות לגרום לירידה במצב הרוח, עייפות ופגיעה בזיכרון[2]. בדיקות רמות טסטוסטרון מעידות כי כ-20% מכלל הגברים שגילם עולה על 55, סובלים מרמות נמוכות של טסטוסטרון. בדיקה של רמת ההורמון השמיש ביולוגית, מעידה כי מחצית מכלל הגברים מעל 55 שנים סובלים מהתופעה[3].
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: היפוגונדיזם משפיע על זכרים ונקבות. אך ערך זה מדבר על היפוגונדיזם זכרי בלי לפרט שזה המצב. או שצריך להוסיף את כל התיאור של ההפרעה, או לשנות את שם הערך כדי שישקף שמדובר רק בתופעה הזכרית. |