היסטוריה של תת-היבשת ההודית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
על פי מחקר גנטי, החלו בני אדם מודרניים להתיישב בתת-היבשת ההודית בתקופה שבין 55,000 ל-73,000 לפני זמננו. עם זאת, עדויות פיזיות לנוכחות אנושית בתת-היבשת ההודית קיימות מלפני 30,000 שנה.[1]
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
העידן ההיסטורי מתחיל בהדרגתיות בין המאה החמישית והמאה השלישית לפני הספירה. בתקופה זו הייתה תת-היבשת מאוחדת תחת האימפריה המאורית. הודו התיכונה הייתה נתונה לסדרה של מסעות כיבוש מוסלמים שהובילו לחלוקה למספר ממלכות, עד לאיחוד המחודש תחת המוגולים במאה ה-17 לספירה, שהוחלפו בתורם על ידי הבריטים אחרי 1858.
הודו זכתה שוב בעצמאות ב-1947, לאחר החלוקה לרפובליקה של הודו ולפקיסטן. שתי המדינות החלו מייד להילחם זו בזו, ופקיסטן המזרחית השיגה את עצמאותה כבנגלדש ב-1971.