Loading AI tools
צורת שירה יפנית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הַייקוּ (ביפנית: 俳句) היא צורת שירה קצרה, שמקורה ביפן המסורתית. שירי הייקו עוסקים בדרך כלל ברגע כלשהו בהווה שהמשורר מתבונן בו ומתאר אותו באופן אובייקטיבי ומיידי ככל האפשר. מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 ועד היום ההייקו זוכה לפופולריות מחודשת בכל רחבי העולם.
שיר הייקו יפני טיפוסי מורכב משלוש יחידות משמעות (ניתן לכנות אותן - משפטי שיר) שבהן יש בדרך כלל 17 הברות בסך הכל: ביחידה הראשונה חמש הברות, בשנייה שבע, ובשלישית שוב חמש. עקרונית ניתן גם לחרוג מהמספרים האלה, ובשירים רבים אחת היחידות ארוכה יותר - למשל שש הברות במקום חמש, או שמונה במקום שבע.
ביפנית שירי הייקו נכתבים תמיד בשורה אחת ללא הפרדה בין היחידות או סימני פיסוק כלשהם. בשפות מערביות, וגם בעברית, נהוג לחלק את השיר לשלוש שורות נפרדות.
מאפיין טיפוסי נוסף של הייקו הוא "מילת עונה", שנקראת ביפנית (季語). מילה זו מסמלת את עונת השנה שבה מתרחש השיר, והעונה עצמה לרוב לא מצוינת במפורש. קיימות מילות עונה רבות, ורובן הן תופעות טבע או מנהגים תרבותיים יפניים שמזוהים עם תקופה מסוימת בשנה, למשל פריחת הדובדבן באביב. המילים מחולקות לחמש קבוצות: אביב, קיץ, סתיו, חורף, ותחילת השנה החדשה (השבועיים הראשונים בשנה). כמו במקרה של מספר ההברות, גם מהמוסכמה הזאת ניתן לחרוג, וקיימים שירים רבים שאין בהם מילת עונה כלל. שירים כאלה נקראים הייקו חסר עונה (יפ').
כללים בסיסיים אלה מבוססים על אופי השפה היפנית ועל השירה היפנית הקלאסית - ואקה. הכללים לא תמיד מתאימים לשפות אחרות, ולכן כאשר כותבים הייקו בשפה אחרת יש נטייה לשמור רק על חלק מהכללים, אם בחלוקה שרירותית ליחידות (5, 7, 5), שימוש במשקל כלשהו או שמירה על קיצור ו"אווירת" הייקו. גם כאשר מעבירים הייקו לשפה מערבית, המתרגם בדרך כלל בוחר לוותר על המשקל המקורי על מנת לשמור את המשמעות וקילוח השיר. בתרגומים הראשונים של הייקו לשפה העברית, המתרגמים נטו לעיתים להשתמש בחריזה כתחליף למשקל.
בגלל הקיצור והחסכנות במילים, הנושא של שיר הייקו עשוי להשמע סתמי ומובן מאליו בקריאה ראשונה, אולם כאשר מתעמקים בשיר אפשר לגלות תובנה מעניינת או מסר רוחני. אחת ההשפעות המרכזיות על ההייקו הוא זן בודהיזם, זרם של הבודהיזם שהתפתח בסין ובהמשך הגיע ליפן והשפיע מאוד על התרבות היפנית.
להלן דוגמה להייקו מפורסם מאת באשו:
תרגום:
בְּרֵכָה עַתִּיקָה
צְפַרְדֵּעַ בָּהּ קוֹפֶצֶת -
צְלִיל מַיִם נִשְׁמַע
הצפרדע היא קיגו (מילת עונה) לעונת האביב. על פי אחת הפרשנויות, הייקו זה חובר על ידי באשו כאשר נשאל לגבי מצב תודעתו על ידי מורו למדיטצית זן. הבריכה מסמלת את מצב התודעה השליו שבו הוא היה, והצפרדע מסמלת את שאלתו של מורהו, שהפריעה לו.
מקור ההייקו בשירת הטנקה שכללה שתי שורות נוספות בנות שבע יחידות. לטנקה ולהייקו קדמה שירת הרנגה, שהיא למעשה קבוצת שירי טנקה שמתכתבות אלה עם אלה. קיימת גם מסורת של הייקו היתולי, המכונה סנריו.
המשוררים המסורתיים הידועים של ההייקו הם באשו, איסא, יוסה בוסון ושיקי.
בטים מוצ'ו פרסם בשנת 1991 ספר ראשון של שירי הייקו באלבנית. המשוררת הקטלאנית דולוס מיקל פרסמה אוסף שיר הייקו בשנת 1999.
לצד ההייקו המסורתי קיים זרם חשוב נוסף שנקרא ״הייקו במקצב חופשי״ (自由律俳句). ההייקו החופשי ביטל את כל כללי הצורה והתוכן המסורתיים לטובת ביטוי חופשי לגמרי של מחשבות ורגשות ברוח ההייקו. בשירים כאלה לא קיים המבנה בן שלוש היחידות, ומספר ההברות בהם הוא לרוב שרירותי, לפי הצורך. מילות עונה קיימות בהייקו החופשי רק כאופציה ולא ככלל.
המשורר הידוע ביותר בזרם זה הוא סנטוקה (Santōka Taneda, 種田山頭火). השיר הבא[1] הוא דוגמה טיפוסית לכתיבה של סנטוקה ולהייקו החופשי בכלל:
מה זה, אפילו כובע הקש שלי התחיל לדלוף
笠も漏りだしたか
kasa mo moridashita ka
בדוגמה זו אפשר לראות כמה מאפיינים של ההייקו החופשי:
עם זאת, השיר כן תואם את רוח ההייקו בכך שהוא מתאר רגע בהווה ומתייחס לתופעת טבע כלשהי - במקרה זה השיר רומז לגשם חזק.
אמיר בקר, באורך נשימה אחת | עוצמתו של ההייקו, באתר הארץ, 7 בינואר 2015 יוני רז פורטוגלי, איך כותבים הייקו במדינה עם עונה אחת?, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2015
הייקו, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
