Loading AI tools
יחידה צבאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ 5620) היא יחידה בחיל האוויר הישראלי האחראית על שיתוף הפעולה בין חיל האוויר וזרוע היבשה ועל סיוע לתמרון. בראש היחידה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה. היחידה כפופה ללהק השתתפות ומסוקים.
סמל היחידה | |
"ניצחון בתמרון" | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל האוויר הישראלי |
בסיס האם | מטה חיל האוויר |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות |
1974 כיחידת החפ"קים 1984 כיחידת יחשת"פ – הווה |
נוצרה מתוך | יחידת המשל"קים 5620 ותלס"ם 515 |
מלחמות |
מבצע דין וחשבון מבצע ענבי זעם מבצע חומת מגן מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן מבצע צוק איתן מבצע חגורה שחורה מבצע שומר החומות מבצע עלות השחר מבצע מגן וחץ מלחמת חרבות ברזל |
פיקוד | |
יחידת אם | להק השתתפות ומסוקים |
מפקד נוכחי | אל״מ י׳ |
היחידה מאיישת אנשי צוות אוויר כקציני קישור בכל מפקדות היבשה ותאי השליטה המפעילים את כוחות חיל-האוויר במרחב שבו מתבצע התמרון הקרקעי. אלה משלבים את השתתפות חיל האוויר בנוהלי הקרב המשולב החל בהערכת המצב ועד לביצוע בפועל של מהלכי הלחימה.[1]
היחידה החלה דרכה בשנת 1974 בעקבות מלחמת יום הכיפורים כ"יחידת חפ"קים 5620" (יחידת חדרי פיקוד),[2] אשר הייתה אחראית על נציגות חיל האוויר במפקדות עוצבות השדה. בהמשך, אורגנה מחדש כיחידת המשל"קים (מוצבי שליטה קדמיים). בנוסף, הוקמה בחיל האוויר, בשנת 1975, יחידת תלס"ם 515 (תובלה סער מסוקים), אשר שימשה כמפקדה מקצועית לתחום הטסת כוחות. באפריל 1984, לאחר מלחמת שלום הגליל וכתוצאה מהפקת הלקחים ממנה, אוחדו שתי היחידות במסגרת "היחידה לשיתוף פעולה" (יחשת"פ).
בתקופה שבין מלחמת לבנון הראשונה ועד היציאה מרצועת הביטחון היו אחראים אנשי היחידה על ההפעלה השוטפת של מטוסי חיל-האוויר באזור הצפון. מתוך חמ"ל אוויר בעוצבת הגליל הם תיאמו את כל הקשור לפעילות המסוקים והמטוסים בגזרה הצפונית.
היחידה לקחה חלק פעיל במבצעים דין וחשבון וענבי זעם בלבנון, במבצע חומת מגן ביו"ש, במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה.
ביחידה שישה צוותים: מכלולי שדה צפון, מכלולי שדה דרום, משל״קים, אימונים, מרכז הדרכה לשת״פ וצוות מבצעים ומודיעין. על כל אחד מהם מפקד קצין בדרגת סגן־אלוף.
ברמת האוגדה, הקישור מתבצע באמצעות "מכלול אוויר". בראש המכלול עומד "קצין תיאום אווירי" (קת"א). תפקידו לייעץ למפקד האוגדה על השימוש הטוב ביותר בכוח האווירי. הוא אחראי לתאם את התמיכה בכוחות המתמרנים באמצעות סיוע אוויר קרוב, מסוקי קרב, כלי טיס מאוישים מרחוק, ופינוי פצועים.
בחטיבות המתמרנות מוצבים קציני סיוע אווירי (קס"א). תפקידם לנהל את הסיוע האווירי בהתאם לצורכי החטיבה. הם לוקחים חלק פעיל בניהול הקרב תוך ניתוח ואימות הדרישות והצרכים של הכוחות המתמרנים בשטח, בדיקתם מול גורמי המודיעין הרלוונטיים, עיבודם לשפת חיל-האוויר והעברתם לתאי השליטה של היחשת"פ. שם מכניסים את המטרות למערכת ונקודת הציון הסופית מגיעה לטייסי הקרב באוויר.[4]
בנוסף פועלים קציני אוויר במסגרת צוותי "סופ"ה" (סיוע ותקיפה), צוותי לוחמים ייעודיים המשותפים לזרוע היבשה ולחיל האוויר. הם כוללים חמישה לוחמים: קצין אוויר סופ"ה (קא"ס), קצין שיתוף ארטילרי (קש”א) ושלושה לוחמים בעלי הכשרת מש"ק תקיפה. תפקידם לאתר ולמפות מטרות, ולתאם ולכוון אש ארטילרית, ירי טילים וכלי טיס תוקפים. ההכוונה מתבצעת באופן ישיר, באמצעים טכנולוגיים ובאמצעות מערכות שליטה ובקרה משותפות ליבשה ולאוויר.[5] הצוות אחראי על תכנון והפעלת האש בקרב ועל הקשר בין הכוחות המתמרנים לכוחות סיוע האש. הצוות עתיד להשתלב בכל גדוד מתמרן בצה”ל, ויהיה מוכשר להפעלת כלל יכולות האש במרחב האוגדתי מהיבשה והאוויר.[6]
בין מפקדי היחידה:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.