הטיית האישוש

הטיית האישוש (Confirmation bias) היא הנטייה לחפש, לפרש, להעדיף, ולזכור מידע המאשש אמונות או השערות קודמות, תוך התעלמות ממידע סותר או כזה שתומך באפשרויות חלופיות^[1][2]. זהו סוג של הטיה קוגניטיבית ושגיאה שיטתית בחשיבה אינדוקטיבית.^[3] הטיה זו באה לידי ביטוי כשאנשים נוטים לאסוף או לזכור מידע באופן סלקטיבי, או כאשר הם מפרשים את המידע בצורה מגמתית. ההשפעה חזקה יותר בנושאים טעונים רגשית וכאשר מדובר באמונות שמושרשות עמוק. אנשים גם נוטים לפרש ראיות דו-משמעיות כאילו הן תומכות רק בעמדה שלהם. חיפוש, פרשנות וזיכרון מוטים הם גורמים התורמים לקיטוב גישה (כאשר מחלוקת הופכת להיות קיצונית יותר אף על פי שגורמים שונים נחשפים לאותם נתונים), היאחזות באמונות (כאשר אמונה נמשכת גם לאחר שמוצגות נגדה ראיות סותרות), השפעה אי-רציונלית של ההתחלה (הטיית העיגון והתיקון הסתמכות גדולה יותר על המידע בו נתקלים בתחילת סדרה ראיות), ומתאם מדומה (כאשר אנשים תופסים שיש קשר בין שני אירועים או מצבים למרות שאין כזה קשר).

סדרת ניסויים משנות ה-1960 מעלה את הטענה כי אנשים בעלי דעות קדומות מעדיפים לאשר את אמונותיהם. עבודה מאוחרת יותר פירשה מחדש את התוצאות הללו כנטייה של אנשים לבחון את הרעיונות באופן חד-צדדי, תוך התמקדות באפשרות אחת והתעלמות מחלופות. במצבים מסוימים גישה זו יכולה להטות את מסקנותיהם. הסברים להטיות הנצפות כוללים 'משאלת לב' ויכולת אנושית מוגבלת לעבד מידע. הסבר נוסף להטיית אישוש הוא כתוצאה מחישוב כלכלי קר של העלויות של שגיאה מול עלותה של בחינה מחדש, של חקירה מחדש של הראיות באופן נייטרלי ומדעי עם כל המשתמע מכך.

הטיות אישוש תורמות לביטחון עצמי מופרז באמונות אישיות ויכולות לשמור או לחזק אמונות למרות קיום ראיות מנוגדות. החלטות גרועות עקב הטיות כאלה נפוצות בהקשרים פוליטיים וארגוניים.

סוגים

הטיית אישוש היא תופעה בתחום עיבוד מידע. בכך היא שונה ממה שמכונה לעיתים אפקט 'אישוש ההטיה ההתנהגותית', הידוע בכינוי "נבואה המגשימה את עצמה", שבה ציפיותיו של האדם משפיעות על התנהגותו שלו, ומייצרת את התוצאה הצפויה.

ישנן שתי אסכולות. כמה פסיכולוגים מגבילים את הטווח של הטיית האישוש לאיסוף סלקטיבי של ראיות התומך במה שכבר החוקר מאמין, תוך התעלמות או דחיית ראיות שתומכות במסקנות הפוכות. פסיכולוגים אחרים משתמשים במונח באופן רחב יותר לנטייה לשמר אמונות קיימות של חוקר כאשר הוא מחפש ראיות, מפרש אותן, או נזכר בתוצאות אלו שראה בעבר^[4].

חיפוש מוטה של מידע

הטיית אישוש תוארה כקול פנימי שמהדהד בצייתנות בחזרה את אמונותיו של המאמין. דוגמה מעולם הספרות היא דמותו של הנוכל "אוריה היפ", פרי עטו של הסופר צ'ארלס דיקנס

ניסויים מצאו כי אנשים נוטים לבחון השערות באופן חד-צדדי, על ידי חיפוש ראיות התומכות או עולות בקנה אחד עם ההשערה שלהם. במקום לחפש את כל הראיות הרלוונטיות, גם התומכות וגם המפריכות, הם מנסחים את השאלה כך שיקבלו תשובה שתומכת בהשערה שלהם. הם מחפשים את התוצאות להן היו מצפים אילו השערתם הייתה נכונה, ולא את מה שהיה קורה אילו ההשערה הייתה שגויה.

לדוגמה, אדם המשתמש בשאלות "כן ולא" כדי למצוא מספר שהוא משער שהוא 3, ייטה לשאול "האם זה מספר אי זוגי?". אנשים נוטים להעדיף סוג כזה של שאלה, הנקרא "בדיקה חיובית", גם כאשר בדיקה שלילית, כגון "האם זה מספר זוגי?", תניב בדיוק את אותו המידע. במחקרים בהם הנבדקים יכלו לבחור בין שאלה חיובית שדומה לאבחון או באמת אבחון אמת, הם העדיפו את האבחון האמיתי. כך שלא ניתן לומר שאנשים מחפשים בדיקות שמבטיחות תשובה חיובית, אלא רק שיש להם העדפה לשאלות מסוג זה.

ההעדפה לבדיקות חיוביות כשלעצמה אינה מהווה הטיה, מכיוון שבדיקות חיוביות יכולות להיות מאוד אינפורמטיביות. אך בשילוב עם אפקטים אחרים, אסטרטגיה כזו יכולה לאשר אמונות או הנחות קיימות, בלי קשר לכך אם הם נכונות. במצבים בעולם אמיתי, ראיות הן לעיתים מורכבות ומעורבות.

לדוגמה, רעיונות סותרים על אדם מסוים יכולים לקבל חיזוק על ידי התמקדות בהיבט מסוים של התנהגותו. יוצא מכך שבכל חיפוש יש לראיות התומכות בהשערה סיכוי להצליח.

פרשנות מגמתית

הטיות אישוש אינן מוגבלות לאיסוף ראיות. גם אם יש לשני אנשים שונים את אותן העובדות, האופן בו הם מפרשים אותן יכול להיות מוטה לכיוונים שונים.

צוות באוניברסיטת סטנפורד ערך ניסוי, בו נכללו משתתפים עם דעות קיצוניות בעד ונגד עונש מוות, כאשר חצי מאוכלוסיית המדגם הורכבה מתומכים והחצי השני ממתנגדים לעונש. המשתתפים קראו תיאורים של שני מחקרים: השוואה של מדינות בארצות הברית עם ובלי עונש המוות, והשוואה של שיעורי רצח במדינה לפני ואחרי החלתו של עונש המוות. לאחר קריאת תיאור קצר של כל מחקר, המשתתפים נשאלו האם דעותיהם השתנו. לאחר מכן, המשתתפים קראו תיאור מפורט יותר של המחקר כולו ונדרשו לדרג האם הוא נערך היטב ועד כמה התוצאות משכנעות. בעצם, המחקרים היו בדיוניים ולכל קבוצה ניתנו מסקנות הפוכות. למחצית מהמשתתפים נאמר שהמחקר תמך באפקט ההרתעה של עונש מוות ולקבוצה השנייה נאמר שתוצאות המחקר ערערו את אפקט ההרתעה של עונש המוות.^{[דרושה הבהרה]}

זיכרון מוטה

אפילו אם אנשים אוספים ומפרשים ראיות באופן נייטרלי, הם עדיין מסוגלים לזכור אותן באופן סלקטיבי וכך לחזק את הציפיות שלהם.

היסטוריה

המחקר של וויסון בבדיקת השערה

ערך מורחב – משימת הבחירה של וייסון

המושג "הטיית האישוש" נטבע על ידי הפסיכולוג האנגלי פיטר וויסון (אנ'). בניסוי שפורסם בשנת 1960 המשתתפים נדרשו לזהות כלל החל על שלשות של מספרים. בהתחלת הניסוי נאמר להם שהשלשה (2,4,6) תואמת את הכלל. המטרה של הנחקר הייתה על סמך דוגמה זו לחשוף את הכלל ולהציע שלשה משלו שתואמת את הכלל לדעתו. הנסיין לו נאמרה השלשה, אמר לנחקר האם השלשה תואמת את הכלל או לא.

למרות שבפועל הכלל היה פשוט "כל סדרה עולה", המשתתפים הפגינו קושי רב במציאתו, והציעו מגוון כללים הרבה יותר ספציפיים, כגון "המספר האמצעי הוא הממוצע של הראשון ואחרון". נראה כי מקור הקושי של המשתתפים היה כי הם נהגו לבדוק רק שלשות שתאמו את הכלל בו בחרו - ולא ניסו שלשות שמפריכות כלל זה.

הסברים

הטיית אישוש מתוארת לעיתים קרובות כתוצאה מאסטרטגיה אוטומטיות, בלתי מכוונת, ולא כהונאה מכוונת. לפי דברי רוברט מַקוּן(אנ'), עיבוד הראיות המוטה מתרחש לרוב בשילוב של מנגנונים "קרים" (קוגניטיביים) ו"חמים" (מניעים).

דוגמאות

אדם המאמין ב"קארמה" יזכור לטובה אירועים אשר מעשה רע הוביל לתוצאה רעה וישמיט אירועים אחרים.

לדוגמה אדם עקף אותנו בתור לקופה, ולאחר מכן הקופאית ביצעה טעות בחשבונו והשאירה אותו זמן רב בקופה. ההטייה תגרום לכך שנזכור את המקרה הזה בצורה סלקטיבית כדוגמה לקארמה.

אך למעשה, זהו אירוע שקורה מעט פעמים, כאשר ברוב המקרים בהם עוקפים אותנו בסופר לא קורה דבר לעוקף. המקרים השכיחים הללו בהם עוקפים אותנו בתור ולא קורה כלום ישכחו, ואילו המקרה המיוחד שכן קרה משהו כן ייזכר.

הטיית אישוש בפסיכולוגיה

בפסיכולוגיה, הטיית אישוש היא סוג של חשיבה סלקטיבית או הטיה קוגניטיבית לעבר אישוש ההשערה הנחקרת. הטיית אישוש מתקיימת כאשר קובעי החלטות חותרים באופן פעיל ומייחסים משקל רב יותר לממצאים המאשרים את השערותיהם, ומתעלמים או מייחסים משקל פחות לממצאים הסותרים את השערותיהם. מסיבה זו, נהוג לבנות ניסויים כך שמטרתם להפריך את ההשערה ולא לאשרה. הטיית האישוש קשורה בדרכים שונות לכשלים לוגיים מסוג כשלי היקש וכשלי רטרודוקציה.

מחקרים אף מלמדים, שגם במצבים בהם מקבלי החלטות אוחזים במידע ספציפי אודות אדם המשתייך לקבוצה חברתית מסוימת, מקבלי ההחלטות יפרשו את המידע באופן שיתמוך בסטריאוטיפ בו הם מאמינים ואשר יחזק את תפיסתם הראשונית לגבי אדם זה.

הטיית אישוש מאפיינת תחומי פסבדו-מדע כמו פרסונולוגיה, גרפולוגיה, פאראפסיכולוגיה, אסטרולוגיה, ביוריתמוס, נומרולוגיה, ודומיהם. לדעת המצדדים בתאוריות האנטי פסיכיאטריות, גם קביעת אבחנות פסיכיאטריות במקרים רבים נעשית בלהט הטיית אישוש.

מחוץ לתחום החקר המדעי מהווה הטיית אישוש אחד היסודות עליהם בנויות רבות מן האמונות הרווחות באינטואיציה, קללות, תחושות נבואיות, יכולות על-חושיות, וכדומה. הטיית האישוש פועלת במקרי תחומי פסבדו-מדע, כמו גם בחיי היומיום באמצעות הגדרה מעורפלת של המדגם, כך שדוגמאות שאינן מתאימות (כלומר, אינן מאשרות את ההשערה) אינן משולבות בו מראש.

מקורות

• Baron, Jonathan (2000), Thinking and deciding (3rd ed.), New York: Cambridge University Press, ISBN 0-521-65030-5, OCLC 316403966
• Fine, Cordelia (2006), A Mind of its Own: how your brain distorts and deceives, Cambridge, UK: Icon books, ISBN 1-84046-678-2, OCLC 60668289
• Friedrich, James (1993), "Primary error detection and minimization (PEDMIN) strategies in social cognition: a reinterpretation of confirmation bias phenomena", Psychological Review, American Psychological Association, 100 (2): 298–319, doi:10.1037/0033-295X.100.2.298, ISSN 0033-295X, PMID 8483985
• Goldacre, Ben (2008), Bad Science, London: Fourth Estate, ISBN 978-0-00-724019-7, OCLC 259713114
• Hergovich, Andreas; Schott, Reinhard; Burger, Christoph (2010), "Biased Evaluation of Abstracts Depending on Topic and Conclusion: Further Evidence of a Confirmation Bias Within Scientific Psychology", Current Psychology, 29 (3): 188–209, doi:10.1007/s12144-010-9087-5
• Horrobin, David F. (1990), "The philosophical basis of peer review and the suppression of innovation", Journal of the American Medical Association, 263 (10): 1438–1441, doi:10.1001/jama.1990.03440100162024, PMID 2304222
• Kida, Thomas E. (2006), Don't believe everything you think: the 6 basic mistakes we make in thinking, Amherst, New York: Prometheus Books, ISBN 978-1-59102-408-8, OCLC 63297791
• Koehler, Jonathan J. (1993), "The influence of prior beliefs on scientific judgments of evidence quality", Organizational Behavior and Human Decision Processes, 56: 28–55, doi:10.1006/obhd.1993.1044
• Kunda, Ziva (1999), Social Cognition: Making Sense of People, MIT Press, ISBN 978-0-262-61143-5, OCLC 40618974
• Lewicka, Maria (1998), "Confirmation Bias: Cognitive Error or Adaptive Strategy of Action Control?", in Kofta, Mirosław; Weary, Gifford; Sedek, Grzegorz (eds.), Personal control in action: cognitive and motivational mechanisms, Springer, pp. 233–255, ISBN 978-0-306-45720-3, OCLC 39002877
• Maccoun, Robert J. (1998), "Biases in the interpretation and use of research results" (PDF), Annual Review of Psychology, 49: 259–87, doi:10.1146/annurev.psych.49.1.259, PMID 15012470
• Mahoney, Michael J. (1977), "Publication prejudices: an experimental study of confirmatory bias in the peer review system", Cognitive Therapy and Research, 1 (2): 161–175, doi:10.1007/BF01173636
• Nickerson, Raymond S. (1998), "Confirmation Bias; A Ubiquitous Phenomenon in Many Guises", Review of General Psychology, Educational Publishing Foundation, 2 (2): 175–220, doi:10.1037/1089-2680.2.2.175, ISSN 1089-2680
• Oswald, Margit E.; Grosjean, Stefan (2004), "Confirmation Bias", in Pohl, Rüdiger F. (ed.), Cognitive Illusions: A Handbook on Fallacies and Biases in Thinking, Judgement and Memory, Hove, UK: Psychology Press, pp. 79–96, ISBN 978-1-84169-351-4, OCLC 55124398
• Plous, Scott (1993), The Psychology of Judgment and Decision Making, McGraw-Hill, ISBN 978-0-07-050477-6, OCLC 26931106
• Poletiek, Fenna (2001), Hypothesis-testing behaviour, Hove, UK: Psychology Press, ISBN 978-1-84169-159-6, OCLC 44683470
• Risen, Jane; Gilovich, Thomas (2007), "Informal Logical Fallacies", in Sternberg, Robert J.; Roediger III, Henry L.; Halpern, Diane F. (eds.), Critical Thinking in Psychology, Cambridge University Press, pp. 110–130, ISBN 978-0-521-60834-3, OCLC 69423179
• Vyse, Stuart A. (1997), Believing in magic: The psychology of superstition, New York: Oxford University Press, ISBN 0-19-513634-9, OCLC 35025826

ראו גם

• קטיף דובדבנים
• קיטוב פוליטי
• תיבת תהודה (תקשורת)

לקריאה נוספת

• גרשון בן-שחר ומריאנה בר, מכונת השקר - האם אפשר לסמוך על גרפולוגיה, פוליגרף, אסטרולוגיה ושיטות נוספות לאבחון אישיות ולניבוי, הוצאת מטר, אוקטובר 2014, עמודים 21–23, 114, 117-116, 157-151
• מיכאל אברהם, מהמרקסיזם דרך “הביקורת החדשה” עד הנונסנס האקדמי

קישורים חיצוניים

• הטיית האישוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. דוד פרקינס, גנטיקאי, טבעה את המוסג "ההטית הצד שלי" מונח המתייחס להעדפה לצד "שלי" של בעיניין. (Baron 2000, p. 195)
2. Scott Plous, The Psychology of Judgment and Decision Making, McGraw-Hill Education, 1993, עמ' 233
3. Miller, Frederic P (2009). Confirmation Bias. VDM Publishing. p. 1. Confirmation bias is an irrational tendency to search for, interpret or remember information in a way that confirms preconceptions or working hypotheses. It is a type of cognitive bias and a systematic error of inductive reasoning
4. Risen, Jane; Gilovich, Thomas. "Critical Thinking in Psychology". Informal Logical Fallacies. Cambridge University Press. pp. 110–130. ISBN 978-0-521-60834-3. OCLC 35025826.