ההרים הירוקים

ההרים הירוקים (באנגלית: The Green Mountains) הם רכס הרים במדינת ורמונט בארצות הברית. הרכס עובר בעיקר מדרום לצפון, ונמשך כ-400 קילומטרים מהגבול עם מסצ'וסטס לגבול עם קוויבק, קנדה. החלק מאותו רכס שנמצא במסצ'וסטס ובקונטיקט מכונה "ברקשיירס"^[1] או "ברקשייר הילס" (עם החלק מקונטיקט, בעיקר במחוז ליצ'פילד, הנקרא באופן מקומי "צפון מערב הילס" או "ליטשפילד הילס") וקוויבק. חלק נקרא הרי סאטון, או "Monts Sutton" בצרפתית.^[2]

ההרים הירוקים
Green Mountains

מידע כללי
גובה	1,339 מ'
מדינה	ארצות הברית, קנדה
מיקום	ורמונט, ארצות הבריתארצות הברית
רכס הרים	הרי האפלצ'ים
אורך הרכס	400 ק"מ
קואורדינטות	44°47′30″N 72°34′58″W

כל ההרים בוורמונט מכונים לעיתים קרובות "ההרים הירוקים". "ירוק" כי גם עם שלגי החורף, העצים מסתירים את השלג וההרים עדיין נראים "ירוקים". עם זאת, רכסים אחרים בתוך ורמונט, כולל הטקוניקים - בקצה הדרומי-מערבי של ורמונט - והרמות הצפון-מזרחיות, אינם חלק מבחינה גאולוגית מההרים הירוקים.

פסגות

הרי ירוקים מביטים דרומה מפסגת ג'יי

ג'יי פיק, הממוקם בקצה הצפוני של ההרים הירוקים בוורמונט

הרי ירוקים מחוץ למונפלייה, ורמונט

ההרים הידועים ביותר - מסיבות כמו גובה רב, נוחות גישה ציבורית בדרך או שביל (במיוחד השביל הארוך ושביל האפלצ'ים), או עם אתרי סקי או עיירות בקרבת מקום - בטווח כוללים:^[3]

1. הר מנספילד, 4,395 רגל (1,340 מטרים), הנקודה הגבוהה ביותר בוורמונט
2. פסגת קילינגטון, 4,241 רגל (1,293 מטרים)
3. גיבנת הגמל, 4,084 רגל (1,245 מטרים)
4. הר אלן, 4,083 רגל (1,244 מטרים)
5. הר אברהם, 4,017 רגל (1,224 מטרים)
6. פיקו פיק, 3,957 רגל (1,206 מטרים)
7. הר סטרטון, 3,940 רגל (1,200 מטרים), ההר בו נולדו הרעיונות הראשוניים של השביל הארוך ושל שביל האפלצ'ים
8. ג'יי פיק, 3,862 רגל (1,177 מטרים), מקבל הכי הרבה שלג בממוצע במזרח ארצות הברית.^[4][5]
9. הר כיכר הלחם, 3,835 רגל (1,169 מטרים)
10. הר וילסון, 3,780 רגל (1,150 מטרים)
11. הר גלסטנברי, 3,748 רגל (1,142 מטרים)
12. הר בורק, 3,280 רגל (1,000 מטרים)

ההרים הירוקים הם חלק מהרי האפלצ'ים, תחום המשתרע מקוויבק בצפון ועד אלבמה בדרום. ההרים הירוקים הם חלק מהאזור האקולוגי של יערות ניו אינגלנד / האקדיה.^[6]

שלוש פסגות - הר מנספילד, גיבנת הגמלים והר אברהם - תומכות בצמחייה אלפינית.

תיירות

בחלק מההרים ישנן תשתיות לסקי ופעילויות אחרות הקשורות לשלג. לאחרים יש מסלולי הליכה לשימוש בקיץ.^[7] במנספילד, קילינגטון, פיקו ואלן יש אתרי סקי במורדותיהם. כל הפסגות הגדולות חוצים שביל ארוך, שמהווה שביל הליכה שיוצא דרומית מהגבול הצפוני של המדינה, עם חפיפה לשביל האפלצ'ים בכשליש מאורכו.

היסטוריה

הרפובליקה של ורמונט, המכונה גם הרפובליקה של ההר הירוק,^[8] התקיימה בין השנים 1777 עד 1791, אז הפכה ורמונט למדינה ה-14.

ורמונט לא רק שלוקחת את הכינוי הרשמי שלה ("מדינת ההר הירוק") מההרים, היא למעשה נקראת על שמם. ה-"Monts Verts" הצרפתית או "Verts Monts" מתורגם פשוטו כמשמעו כ"הרים ירוקים". שם זה הוצע בשנת 1777 על ידי ד"ר תומאס יאנג, מהפכן אמריקאי שהשתתף במסיבת התה של בוסטון. אוניברסיטת ורמונט והמכללה החקלאית הממלכתית מכונים UVM, על שם האוניברסיטאות הלטיניות "Viridis Montis" (אוניברסיטת ההרים הירוקים).^[9]

גאולוגיה ופיזיוגרפיה

מפת האזורים העיקריים של צפון האפלצ'ים

ההרים הירוקים הם חלק פיזיוגרפי של מחוז ניו אינגלנד הגדול יותר, שבתורו הוא חלק מהחלוקה הפיזיוגרפית הגדולה יותר של הרי האפלצ'ים.^[10]

"נחל הלימון" עובר בערים אורוול, סודברי, שורהאם, ברידפורט, וקורנוול, ורמונט, לפני שהוא זורם לנחל אוטר. שמו של הנחל נובע מקירוב פונטי של מתנחלים דוברי אנגלית מוקדמים של 'לס מונטס ורץ'.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ההרים הירוקים בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. "The Mountains of Vermont". Saint Michael's College. נבדק ב-7 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
2. "Monts Sutton". Commission de toponymie Québec. נבדק ב-7 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
3. Peak elevations taken from "Mountain Peaks, Summits, and High Points". נבדק ב-17 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
4. Wheeler, Scott (בפברואר 2008). The Man Who Helped Electrify the Jay Peak Ski Area. Northland Journal. {{cite book}}: (עזרה)
5. McLean, Dan (1 ביולי 2008). Investors purchase Jay Peak. Burlington Free Press. {{cite book}}: (עזרה)
6. Olson, D. M, E. Dinerstein; et al. (2001). "Terrestrial Ecoregions of the World: A New Map of Life on Earth". BioScience. 51 (11): 933–938. doi:10.1641/0006-3568(2001)051[0933:TEOTWA]2.0.CO;2. אורכב מ-המקור ב-2011-10-14free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
7. Green Mountains (Vermont) : Climbing, Hiking & Mountaineering. SummitPost. Retrieved on 2013-07-12.
8. See, e.g., Robert Temple, Edge Effects: The Border-Name Places (2008), p. 6; Paul Finkelman and Stephen E. Gottlieb, Toward a Usable Past: Liberty Under State Constitutions (University of Georgia Press, 2009), p. 375; Ralph Nading Hill, The College on the Hill: A Dartmouth Chronicle (Dartmouth Publications: 1965), pp. 46, 50; Vermont Historical Society, Vermont History, Vol. 66-67 (1998), p. 87.
9. History and Traditions, University of Vermont.
10. "Physiographic divisions of the conterminous U. S." U.S. Geological Survey. נבדק ב-2007-12-06.