הארמון המלכותי של יוגיאקרטה
אוסף מבנים המשמשים משכן לסולטאן יוגיאקרטה ומוזיאון שהם חלק מאתר מורשת עולמית. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הארמון המלכותי של יוגיאקרטה (באינדונזית: Keraton Ngayogyakarta Hadiningrat, בשפת ג'אווה: ꦏꦿꦠꦺꦴꦤ꧀ꦔꦪꦺꦴꦒꦾꦏꦂꦠꦲꦢꦶꦤꦶꦔꦿꦠ꧀), בקיצור קראטון, הוא מתחם ארמון בעיר יוגיאקרטה, מחוז מיוחד יוגיאקרטה באי ג'אווה באינדונזיה. זהו מקום מושבו של סולטאן יוגיאקרטה (אנ') ובני משפחתו. המתחם הוא מרכז של תרבות ג'אווה (אנ'), ומכיל מוזיאון המציג חפצים מלכותיים. הוא נשמר על ידי שומרי הקראטון של יוגיאקרטה (אנ') (באינדונזית: Prajurit Keraton Ngayogyakarta Hadiningrat)[1].
 | |||||||
| אולם פאגלארן בקצה הצפוני של מתחם הארמון | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג | ארמון | ||||||
| מיקום |
מחוז מיוחד יוגיאקרטה  | ||||||
| מדינה |
 אינדונזיה | ||||||
| בעלים |
סולטנות יוגיאקרטה | ||||||
| הקמה ובנייה | |||||||
| תקופת הבנייה | ?–1756 | ||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1756 | ||||||
| קואורדינטות | 7°48′29″S 110°21′50″E | ||||||
|
www | |||||||
  | |||||||
המתחם נבנה בשנים 1755–1756 עבור האמנגקובוונו הראשון (אנ'), הסולטאן הראשון של יוגיאקרטה. זה היה אחד המעשים הראשונים של השליט לאחר החתימה על הסכם גיאנטי (אנ'), שהכיר בהקמתה של סולטנות יוגיאקרטה תחת חברת הודו המזרחית ההולנדית. יער של עצי פיקוס, המוגן מפני הצפה במיקומו בין שני נהרות, נבחר כאתר לארמון.[2]
ב-20 ביוני 1812, הוביל סר תומאס סטמפורד ראפלס כוח בריטי ואירי בן 1,200 חיילים בהתקפה על עיר המלוכה המוקפת חומה יוגיאקרטה. אף על פי שהם עלו על הבריטים במספרם, בני ג'אווה לא היו מוכנים למתקפה. יוגיאקרטה נפלה ביום אחד, והארמון נבזז ונשרף. המתקפה הייתה הראשונה מסוגה על חצר מלכות של ג'אווה, והסולטנות הפכה לזמן קצר כפופה לסמכות בריטית לפני שממשלת בריטניה החזירה להולנדים את השליטה באינדונזיה.[3] רוב הארמון הנוכחי נבנה על ידי האמנגקובוונו השמיני, סולטאן יוגיאקרטה (אנ') (ששלט בין 1921 ל-1939), ונבנה מחדש לאחר רעידות אדמה ב-1876 וב-2006.[4]
האדריכל הראשי של הארמון היה האמנגקובוונו הראשון (אנ'), שייסד את סולטנות יוגיאקרטה (אנ'). מומחיותו האדריכלית זכתה להערכה על ידי החוקר ההולנדי תאודור גוטייה תומאס פיז'ו (אנ') והחוקר הצרפתי לוסיין אדם (אנ'), אשר ראו בו יורש ראוי של פאקובוונו השני (אנ') (מייסד סונאנט סורקרטה (אנ')). תוכנית הארמון, שחיקתה את העיצוב הבסיסי של העיר העתיקה של יוגיאקרטה, הושלמה בשנים 1755–1756; בניין אחר נוסף על ידי סולטאן מאוחר יותר מיוגיאקרטה.
המתחם מורכב מחצר מכוסה בחול מהחוף הדרומי, מבנה מרכזי ומבנה משני. המבנים מופרדים על ידי קיר עם רגול[hebrew 1] בסגנון סמר טיננדו.[hebrew 2] דלת הארמון עשויה מעץ טיק עבה. מאחורי (או מול) שער בארכיטקטורה ג'וואנית נמצא בדרך כלל קיר מבודד (Renteng או Baturono), לפעמים עם קישוט ייחודי ומסורתי.
מבני העץ של המתחם הם בסגנון האדריכלות המסורתי של ג'אווה (אנ'), המעוטר במוטיבים של צמחייה, בעלי חיים או טבע. נראות גם השפעות זרות (פורטוגזיות (אנ'), הולנדיות (אנ') וסיניות). הבניינים הם מבני ג'וגלו (אנ').[hebrew 3]
גג הג'וגלו הטרפזי מכוסה בדרך כלל ברעפים אדומים או אפורים, אריחים או אבץ. הוא נתמך על ידי עמוד מרכזי (סאקה גורו (אנ')) ועמודים משניים. העמודים הם בדרך כלל בצבע ירוק כהה או שחור, עם הדגשות צהובות, ירוקות-בהירות, אדומות או זהב. אלמנטים אחרים של הבניה מעץ תואמים לצבע העמודים.
עבור מסד האבן (Ompak), הצבע השחור משולב עם עיטור זהב. הלבן שולט בקירות המבנה והמתחם. הרצפה, לרוב עשויה משיש לבן או אריחים מעוצבים, גבוהה מהחצר החולית. לחלק מהבניינים יש קומה ראשית גבוהה יותר. במבנים אחרים יש אבן מרובעת (Selo Gilang) לכס הסולטאן.
כל בניין מסווג לפי שימוש. לבניין הראשי (המשמש את הסולטאן) יש יותר קישוטים מאשר בניינים ממעמד נמוך יותר, שיש להם עיטור פשוט או שהם חסרי עיטורים.
קטע בן שישה הקילומטרים על הציר מדרום לצפון המוביל מהאוקיינוס ההודי, המסמל את מלכת הים הדרומי, אל הר הגעש מראפי, הנחשב משכן של הרוחות השומרות, מכונה הציר הקוסמולוגי של יוגיאקרטה. הוא מתחיל מאנדרטת פאנגונג קראפיאק שמדרום אל אנדרטת יוגיאקרטה, TUGU JOGJA[5] שבצפון, כשהארמון מצוי במרכזו. על פי הפילוסופיה והמסורות של ג'אווה לגבי החיים האנושיים. הציר מייצג את העקרונות הבאים:[6]
- מעגל החיים (Sangkan Paraning Dumadi), כאשר הקטע הדרומי מאנדרטת פאנגונג קראפיאק ועד הקראטון מייצג התעברות, לידה, התבגרות, נישואים ויצירת משפחה, והקטע הצפוני מאנדרטת יוגיאקרטה לקראטון מייצג בגרות, זקנה, מוות וחזרה לבורא.
- אחדות האלוהים ובני אדם (Manunggaling Kawula Gusti) - בטקסים רבים, הכיכר הצפונית והמבנים הצפוניים בקראטון הופכים למקומות שבהם הסולטאן של יוגיאקרטה (גוסטי), המכהן כשליט מחוז מיוחד יוגיאקרטה, מתאחד עם האנשים (קאוולה). המסגד הגדול (הצמוד לקראטון) מחובר לכיכר הצפונית כסמל לאחדות (בזמן התפילה) בין אלוהים (גוסטי) לבין המלך, וגם המלך ועמו (שניהם כקאוולה של אלוהים).
- היחס ההרמוני בין אלוהים, האדם והטבע (Hamemayu Hayuning Bawana) – אנדרטת יוגיאקרטה, הקראטון ואנדרטת פאנגונג קראפיאק מסמלים את אלוהים, האדם והטבע בהקבלה. הציר הקוסמולוגי התחום משני צדדיו על ידי נחלים, מתחיל באוקיינוס ההודי המייצג את האלמנט הנקבי של המים ומסתיים בהר מראפי המייצג את האלמנט הזכרי של האש.
בארמון מבוצעים הופעות של להקות גמלאן, מחול ג'אווני (אנ'), שירה ג'אוונית (אנ') (מאקאפט) ווויאנג קוליט (תיאטרון צלליות).[7]
חזית הארמון
פינה בארמון
ביתן
תקרת הארמון
אפריון
חפצים
חצר
ביתן
חצר פנימית
מעקה
פסל שומר
הביתן הראשי
עמודי עץ מג'אווה
הופעה של להקת גמלאן
שער דונופראטונו ופסלי שומרים
- Brongtodiningrat, K. P. H. (1975), The Royal Palace (Karaton) of Yogyakarta: Its Architecture and Its Meaning, Yogyakarta: Karaton Museum Yogyakarta, OCLC 12847099
- Dwiyanto, Djoko (2009), Kraton Yogyakarta: Sejarah, Nasionalisme & Teladan Perjuangan (באינדונזית), Yogyakarta: Paradigma Indonesia, ISBN 978-979-17834-0-8
אתר האינטרנט הרשמי של הארמון המלכותי של יוגיאקרטה (באינדונזית)- Nomination Text – תיאור מפורט של מתחם הארמון בעמודים 45–63. (באנגלית)
- בג'וואנית, רגול (regol) הוא דלת או שער גדול
- סמר טיננדו (Semar tinandu) הוא שער עם גג טרפזי
- ג'וגלו הוא סוג של בית עממי מסורתי של תושבי ג'אווה. המילה ג'וגלו מתייחסת לצורת הגג. בתרבות הג'אווה ההיררכית ביותר, סוג הגג של הבית משקף את מעמדם החברתי והכלכלי של בעלי הבית; בתי ג'וגלו מקושרים באופן מסורתי לאריסטוקרטים.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
