דלקת קרום הלב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פריקרדיטיס (באנגלית: Pericarditis) היא דלקת של קרום הלב (פריקרד), שהוא שק-סיבי המקיף את הלב. הגורם לדלקת קרום הלב הוא לרוב זיהום ויראלי. סיבות נוספות לדלקת כוללות זיהום בקטריאלי כתוצאה מחיידק השחפת, פריקרדיטיס אורמית, דלקת הנגרמת לאחר אוטם שריר הלב, סרטן, מחלות אוטואימוניות וטראומה לבית החזה. לעיתים קרובות הסיבה לדלקת אינה ברורה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל מ"תרגמת". נדרשת הגהה לשונית. | |
תחום | קרדיולוגיה |
---|---|
תסמינים | דלקת |
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 156951 |
MeSH | D010493 |
סיווגים | |
ICD-10 | I01.0, I30, I09.2, I32 |
הסימנים לפריקרדיטיס כוללים כאבים פתאומיים וחדים באזור החזה, העשויים להקרין גם לכתפיים, לצוואר או לגב. הכאבים מוקלים לרוב בישיבה ומחמירים בשכיבה או בנשימה עמוקה. סימפטומים נוספים כוללים חום, חולשה, פלפיטציות וקוצר נשימה. הופעת התסמינים עשויה להיות גם הדרגתית. אמצעי אבחון נוספים כוללים בדיקת בא.ק.ג., העשויה בחלק מהמקרים להציג שינויים אופייניים, חיכוך פריקרדיאלי בהאזנה לקולות הלב ובדיקות דימות המציגות הימצאות של נוזלים בשק הלב.
הטיפול בפריקרדיטיס הוא לרוב באמצעות תרופות מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידים וקולכיצין. במידה ולא ניתן לטפל בתרופות אלו, ניתן לעיתים טיפול בסטרואידים. במרבית המקרים חולפים התסמינים תוך מספר ימים עד שבועות, אם כי בחלק מהמקרים המחלה עשויה להימשך מספר חודשים. סיבוכי המחלה כוללים התפתחות של טמפונדה קרדיאלית - מצב בו נוזלים בתוך שק הלב מפריעים ללב לבצע דיאסטולה (הרפיה) ומיוקרדיטיס. השכיחות של פריקרדיטיס היא כ-3 אנשים מתוך 10,000 בשנה. רוב החולים הם גברים בין הגילאים 20-50. יותר מ-30 אחוזים מהחולים יסבלו מהמחלה יותר מפעם אחת בחייהם.
המחלה מתויגת ככרונית במידה והתסמינים אינם חולפים במשך 6 חודשים[1].