Loading AI tools
הפצת לינוקס מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דֶּבְּיאָן גְנוּ/לִינוּקְס (באנגלית: Debian GNU/Linux) היא הפצת לינוקס קהילתית המפותחת על ידי קבוצה גדולה של מתנדבים מרחבי העולם. בנוסף לגרעין מערכת ההפעלה, כוללת המערכת אלפי חבילות תוכנה חופשיות נוספות, מיעוט התוכנות משולבות בבסיס המערכת ורובן ניתנות להתקנה לפי בחירת וצורך המשתמש מאתרי מקורות של דביאן. דביאן מתאפיינת בהיצמדותה לעקרונות יוּנִיקְס והתוכנה החופשית, בשיתוף הפעולה בפיתוח התוכנות, בתהליך בקרת האיכות שלה, ובאמנה החברתית העומדת במרכזה ומתווה את מטרותיה.
צילום מסך של דביאן גנו/לינוקס המשתמש בסביבת שולחן עבודה Xfce בעברית | |
מפתח | קהילת דביאן |
---|---|
משפחה | לינוקס |
מודל קוד | תוכנה חופשית |
מחזור חיים | 16 באוגוסט 1993 – הווה (31 שנים) |
סוג ליבה | מונוליתית |
סוג רישיון | GPL |
מצב עבודה | עדכני |
מנהל חבילות | Dpkg |
מבוססת על | עצמאית |
פלטפורמות | x86-64, ppc64, IBM System/390, ARM, ארכיטקטורת MIPS, x86, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
אתר אינטרנט | https://www.debian.org/ |
דביאן נוסדה על ידי אִיאָן מָרְדוּק בשנת 1993, והיא אחת מהפצות הלינוקס הפעילות הוותיקות ביותר. דביאן היא הפצה פופולרית ומשפיעה מאוד, הפצות לינוקס רבות מתבססות על המבנה היסודי של דביאן, ובהן: אוּבּוּנְטוּ, מִינְט ו־Tails. דביאן יכולה לשמש הן כמערכת הפעלה לשרת והן כמערכת הפעלה למחשב אישי סטנדרטי. היא תומכת במגוון ארכיטקטורות חומרה. מקור השם „דֶּבְּיאָן״ הוא בשילוב בין השם של יוצר ההפצה אִיאָן (lan), ובת זוגו דאז ולימים אשתו ואחר כך גרושתו דֶּבְּרָה (Debra Lynn).
פרויקט דביאן הוכרז לראשונה ב־16 באוגוסט 1993 בידי איאן מרדוק. המניע לתחילת הפרויקט היה חוסר שביעות רצון מצורת התפתחותה של Softlanding Linux System (SLS) שהייתה באותה תקופה הפצת לינוקס פופולרית, אך סבלה מתחזוקה לקויה וריבוי באגים. באותו זמן פרסם מרדוק את המניפסט של דביאן[1], בה כלולה השקפתו על פיתוחה של מערכת הפעלה חדשה ברוח הלינוקס וה־GNU. פיתוח המערכת החל באיטיות, והגרסה הראשונה (0.9) יצאה ב־1995. באותה שנה החל תהליך ההתאמה לארכיטקטורות שונות מ־i386, וב־1996 יצאה גרסה 1.0 של דביאן. באותה שנה החליף ברוּס פֶּרֶנס (Bruce Perens) את מרדוק כמוביל הפרויקט. באותו זמן הציע אחד המפתחים שביסודה של ההפצה תוצב אמנה חברתית בין מפתחי ההפצה והמשתמשים. דיונים על תוכן האמנה התנהל ברשימות תפוצת הדוא"ל של דביאן, עד שהובשלה האמנה החברתית של דביאן (Debian Social Contract), קווי המדיניות של דביאן בנוגע להגדרתה של תוכנה חופשית (Debian Free Software Guidelines) וההתחיבות להמשך פיתוחה של דביאן.
ב־1999 יצאו שתי גרסאות מענף 2.x של דביאן, שכללו התאמה לארטיקטורות חומרה נוספות יחד עם חבילות תוכנה נוספות. באותו זמן פותח כלי ניהול החבילות APT, והוחל פיתוח דביאן על בסיס קרנל שונה מלינוקס, ה־Hurd. בשנת 2000 הופרד לראשונה הפיתוח לענף יציב וענף פיתוח (Testing), ובסוף אותה שנה התקיים לראשונה כנס מפתחי דביאן (DebConf).
ביולי 2002 יצאה גרסה 3.0 של דביאן (Woody), גרסה יציבה שתוכננה לקבל עדכונים בודדים עד ליציאתה של הגרסה היציבה שלאחריה. מחזור היציאה הארוך של דביאן גרר ביקורת רבה בקהילת התוכנה החופשית, והובילה להקמת הפצות גנו/לינוקס נוספות, בהן אובונטו, הפצת לינוקס הדומה בעקרונותיה לדביאן, ועושה שימוש ברבים מהכלים שפותחו במסגרתה, למשל מערכת הפצת תכנה ועדכונים APT.
בנוסף יש גם:
כל שמות הקוד של ההפצות נלקחו משמות הדמויות מסרטי "צעצוע של סיפור" של חברת פיקסאר, כגון "באז", "וודי", "רקס" ו"סלינק", וההפצה הלא יציבה מכונה "סיד", על שם דמותו של הילד השכן הורס הצעצועים. מסורת זו החלה מכיוון שברוס פרנס היה מעורב בשלבי הפיתוח הראשוניים של דביאן בעת עבודתו בפיקסאר.
חבילות התוכנה בהפצה זו מתעדכנות באופן סדיר ובתדירות גבוהה. לכל חבילה יש מתחזק, אשר אחראי על הכנת חבילות deb מקוד המקור באתרי הפיתוח של התוכנות השונות. באחריות המפתח לוודא את תקינות קוד המקור, לדווח על בעיות למאגר באגים מרכזי, לתעד המידע בחבילה עבור מערכת ניהול החבילות, לוודא פתרון של תלויות בין החבילה ותוכנות אחרות ועוד.
הבדלים מהותיים נוספים בין דביאן להפצות אחרות הם: כמות החבילות הגדולה, מנגנון מתוחכם להתקנת חבילות בשם apt (שכבר אומץ על ידי הפצות אחרות), ותמיכה במספר גדול של חומרות (בנוסף ל־PC). בעבר נחשבה דביאן לבעלת התקנה קשה יחסית להפצות אחרות. זאת מכיוון שהמפתחים של דביאן דוגלים בהענקת גמישות רבה מאוד למשתמש, וכתוצאה המשתמש צריך היה לענות על שאלות רבות. כתוצאה מהגמישות הרבה, הפצה זו מקובלת מאוד בקרב משתמשים מנוסים. כיום ההתקנה של דביאן ידידותית מאוד גם למשתמשים מתחילים, והיא אף מתורגמת לעברית ושפות אחרות כגון אמהרית, רוסית וערבית, הודות לעבודתם של מתנדבים מרחבי העולם. בעבר משתמשים שרצו לנסות את דביאן ללא התקנה יכלו להשתמש ב־Knoppix, גרסת Live-CD של דביאן אשר אפשרה גם התקנה של המערכת.
על פי אתר ההפצה[2], דרישות החומרה עבור הגרסה הנוכחית (Debian Bullseye):
סוג התקנה | נפח RAM מינימלי | נפח RAM מומלץ | מהירות שעון מעבד מינימלית (עבור IA-32) | מקום פנוי בדיסק הקשיח |
---|---|---|---|---|
ללא סביבת שולחן עבודה | 256 MB | 512 MB | 2 GB | |
עם סביבת שולחן עבודה | 1 GB | 2 GB | 1 GHz | 10 GB |
מספר גרסה | שם קוד | תאריך הוצאה | מספר חבילות | עדכוני אבטחה |
הערות |
---|---|---|---|---|---|
1.1 | buzz (באז) | 17 ביוני 1996 | 474 | לא | dpkg מופיע לראשונה, ליבת לינוקס 2.0 |
1.2 | rex (רקס) | 12 בדצמבר 1996 | 848 | לא | - |
1.3 | bo (בו-פיפ) | 5 ביוני 1997 | 974 | לא | - |
2.0 | hamm (הֵאם) | 24 ביולי 1998 | כ־1500 | לא | מעבר מ־libc5 ל־glibc, תמיכה בארכיטקטורת m68k |
2.1 | slink (סלינקי) | 9 במרץ 1999 | כ־2250 | לא | מערכת ניהול החבילות APT. תמיכה בארכיטקטורות sparc ו־alpha. תופסת יותר מ־CDROM אחד. |
2.2 | potato (מר ראש תפוד) | 15 באוגוסט 2000 | כ־3900 | לא | תמיכה בארכיטקטורות PowerPC ו־ARM. |
3.0 | woody (השריף וודי) | 18 ביולי 2002 | כ־8500 | לא | תמיכה בארכיטקטורות PA-RISC, IA64, MIPS ו־S/390. מופצת גם על DVD. |
3.1 | sarge (סַמָל) | 6 ביוני 2005 | כ־15000 | לא | תמיכה בארכיטקטורות AMD64 (לא רשמית), תוכנת התקנה חדשה, הוספת DokuWiki |
4.0 | etch (אץ'-א-סקץ') | 8 באפריל 2007 | כ־18200 | לא | AMD64 נתמך רשמית. |
5.0 | lenny (לֶני) | 19 בפברואר 2009 | כ־23000 | לא | תמיכה במעבדי ARM EABI |
6.0 | squeeze (סקוויז) | 6 בפברואר 2011 | כ־29000 | לא | מדיניות חדשה: רכיבי קושחה שאינם חופשיים הושמטו ממאגר ה־main |
7.0 | wheezy (ויזי) | 4 במאי 2013 | כ-36000 | לא | Multiarch, תמיכה ב UEFI |
8.0 | jessie (ג'סי) | 25 באפריל 2015 | כ-43000 | לא | ARM64 נתמך רשמית, systemd כמנהל תהליכים במקום init, הפסקת התמיכה במעבדי איטניום ומעבדי SPARC |
9.0 | stretch (סטרץ') | 17 ביוני 2017 | כ-52000 | לא | ליבת לינוקס 4.9, הפסקת התמיכה במעבדי PowerPC בארכיטקטורת 32 ביט (תמיכה ב-64 ביט בלבד) ומעבדי פנטיום ישנים (פנטיום ופנטיום MMX) |
10.0 | buster (באסטר) | 7 ביולי 2019 | כ-59000 | LTS | UEFI Secure Boot, מסגרת בקרת גישה לתוכנות (AppArmor) מובנית כברירת מחדל |
11.0 | bullseye (בול-פגיעה) | 19 באוגוסט 2021 | 59,551 | כן | ליבת לינוקס 5.1, הפסקת התמיכה במעבדי MIPS 32bit[4] |
12.0 | bookworm (תולעת ספרים) | 10 ביוני 2023 | כן | ליבת לינוקס 6.1 LTS. Link-time optimization מופעל כברירת מחדל. | |
13.0 | trixie (טריקסי) | בפיתוח | בפיתוח |
בעיקרון דביאן לא כוללת תוכנה לא חופשית, הן מסיבות אידאולוגיות והן מסיבות של פשטות תחזוקה. בפועל נוצר לעיתים הצורך להשתמש בכמה תוכנות לא חופשיות. מאגר החבילות הראשי, שנקרא main, כולל רק תוכנה חופשית שלא תלויה לצורך בנייתה או תפעולה בתוכנה לא חופשית כלשהי.
בנוסף לmain, קיימים המאגרים non-free ו־contrib. ב־non-free יש חבילות לא חופשיות שונות. ב־contrib יש חבילות שכשלעצמן חופשיות, אולם תלויות בתוכנה לא חופשית אחרת (תוכנה מ־non-free או הורדה של תוכן ממקום אחר באינטרנט)[5].
הארכיטקטורות הנתמכות בגרסה היציבה הנוכחית הן:
כמעט כל הגרסאות מבוססות על ליבת לינוקס. דביאן משמרת בשמה הרשמי את ההפרדה בין הליבה למערכת ההפעלה: Debian GNU/LINUX. קיימות הפצות דביאן עבור ליבות מערכת חופשיות אחרותDebian -- Ports, www.debian.org, אם כי אף אחת מהפצות אלו עדיין לא הגיעה למעמד "רשמי" כלומר לא זכתה להפצה ברמת Stable.
בכל שלושת המקרים ההבדל הוא רק באותה ליבה וכל שאר המערכת, כולל libc משותף לשאר דביאן.
ישנם ארבעה ישראלים בעלי מעמד "מפתח דביאן" רשמי בפרויקט דביאן[6]. אנשים אלה עוסקים בין השאר גם בתמיכה בעברית בהפצה. כשם רשמי לתמיכה בעברית נבחר "דביאן עברי". ניתן לראות את רשימת החבילות הקשורות בעמוד החבילות.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.