דאקיה
בעת העתיקה ארצם של בני העם המכונים "דאקים" (Daci) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דאקיה (בלטינית: Dacia[1]) הייתה בעת העתיקה ארצם של בני העם המכונים "דאקים" (אנ'). דאקיה השתרעה על פני אזור גדול במזרח אירופה שגבולותיו: הרי הקרפטים בצפון, הדנובה בדרום, נהר הטיסה (הונגריה המודרנית) במערב ובמזרח הנהר טיראס (דניסטר במזרח מולדובה). באופן גס חופף שטחה של דאקיה ההיסטורית לשטחיהן של רומניה ורפובליקת מולדובה של ימינו. בירת דאקיה הייתה סרמיזגתוסה (אנ').
ערך ללא מקורות | |
עובדות מהירות ממשל, משטר ...
| |
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה נבחרת |
בורביסטה | |
שפה נפוצה |
דאקית יוונית עתיקה לטינית |
עיר בירה | סרמיזגטוסה רגיאה |
גאוגרפיה | |
יבשת | אירופה |
היסטוריה | |
הקמה | |
תאריך הקמה | 168 לפנה"ס |
פירוק | |
תאריך פירוק | 106 |
כלכלה | |
מטבע |
קוסון דנאריוס |
שונות | |
סגירה
משערים כי מוצא תושבי האזור משבטים תרקיים. הדאקים מכונים בכתבים יוונים "גטים" וגם Dai והרומאים כינו אותם "דאקים" או "גֵטים". הדאקים היו מצוידים למלחמה בחרב מעוגלת שנקראה Falx Dacica ובקיצור "דאקה" Daca ויש שסבורים ששמם נגזר ממנה.