גרנד פרי סינגפור
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרנד פרי סינגפור הוא מרוץ גרנד פרי, המתקיים אחת לשנה כחלק מסבב מרוצי אליפות הפורמולה 1. המרוץ מתקיים במסלול רחוב באזור מתחם מרינה ביי ובשנת 2008 היה המרוץ הראשון באליפות שהתקיים בלילה[1]. בין השנים 1966–1973 התקיים המרוץ כחלק מאליפות הפורמולה ליברה. בשנת 2008 הצטרף כחלק מאליפות הפורמולה 1. פרננדו אלונסו, נהגה של קבוצת רנו, היה המנצח הראשון במרוץ.
| ענף | פורמולה 1 |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1966 |
| ארגון מפעיל |
הפדרציה הבין-לאומית לרכב  |
| עיר מארחת |
Marina Bay Street Circuit |
| הכי הרבה זכיות |
אליפות הנהגים:  פרארי (4) |
|
www | |
| קואורדינטות | 1°17′29″N 103°51′51″E |
 | |
 | |
  | |
פורמולה ליברה
במרוץ התקיים לראשונה בשנת 1961 בשם "Orient Year Grand Prix". שנה לאחר מכן שונה שם המרוץ לגרנד פרי מלזיה. לאחר קבלת העצמאות של סינגפור בשנת 1965 שונה שם המרוץ לגרנד פרי סינגפור. המרוץ חדל להתקיים אחרי שנת 1973 בשל מספר סיבות: עלייה בעומס התחבורה, הסכנות הבטיחותיות ואי הנוחות שנגרמה בשל חסימת הככבישים לטובת המרוצים[2]
פורמולה 1
במאי 2007 נחתם חוזה לקיום מרוץ בסינגפור במשך 5 שנים, החל מעונת 2008[1]. חברת התקשורת הסינגפורית סינגטל (Singtel) נתנה את החסות המרכזית לאירוע[3]. ממשלת סינגפור מימנה 60% מעלות האירוע בסך 90 מיליון דולר מתוך 150 מיליון דולר, העלות הכוללת. החום והלחות הגבוהים בסינגפור, הנגרמים עקב האקלים הטרופי והרצון להתאים לשעות השידור המקובלות למרוצים באירופה הביאו להחלטה לקיים את המרוץ כמרוץ לילה. למרות זאת, הטמפרטורה בסביבת תא הנהג יכולה להגיע עד ל-60 מעלות צלזיוס. המסלול הואר לכל אורכו על ידי 1,600 פנסים[4].
מרוץ הבכורה התקיים בספטמבר 2008, כמרוץ ה-15 מתוך 18 בעונה. פליפה מאסה מקבוצת פרארי זינק מהפול פוזישן, קימי רייקונן, חברו של מאסה לקבוצה, קבע את זמן ההקפה המהירה. פרננדו אלונסו, שזניק מהמקום ה-15, ניצח את המרוץ. ניקו רוזברג ולואיס המילטון השלימו את הפודיום. לקראת המרוץ בשנת 2009 נעשו מספר שינויים בשלוש הפניות הראשונות במסלול על מנת לאפשר יותר עקיפות. שינוי נוסף נעשה בפנייה מספר 10 בה מספר תאונות במהלך המרוץ הראשון[5]. אלונסו שב וניצח את המרוץ בשנת 2010, הפעם כנהג בקבוצת פרארי. במהלך המרוץ בעונת 2015 התפרץ צופה למסלול, לאחר שטיפס על הגדר. סבסטיאן פטל ודניאל ריקארדו נאלצו לפנות בחדות על מנת להימנע מלפגוע בו. מכונית בטיחות הוזנקה למסלול והצופה נעצר על ידי המשטרה המקומית ונלקח לחקירה[6].
בשנת 2012 נחתם חוזה חדש לקיום המרוץ 5 שנים נוספות עד לשנת 2017[7]. ב-2017 נחתם חוזה הארכה נוסף ל-5 שנים נוספות עד לשנת 2021[8].
מגפת הקורונה הובילה לביטול המרוץ בעונות 2020 ו-2021[9].
| שנה | נהג | יצרן | אליפות | מסלול | |
|---|---|---|---|---|---|
| 2023 |  קרלוס סאינס |
פרארי | פורמולה 1 | מרינה ביי | |
| 2022 |  סרחיו פרס |
רד בול | פורמולה 1 | מרינה ביי | |
| 2021 – 2020 |
לא התקיים | ||||
| 2019 |  סבסטיאן פטל |
פרארי | פורמולה 1 | מרינה ביי | |
| 2018 |  לואיס המילטון |
מרצדס | |||
| 2017 | לואיס המילטון |
מרצדס | |||
| 2016 | ניקו רוזברג |
מרצדס | |||
| 2015 | סבסטיאן פטל |
פרארי | |||
| 2014 | לואיס המילטון |
מרצדס | |||
| 2013 | סבסטיאן פטל |
רד בול-רנו | |||
| 2012 | סבסטיאן פטל |
רד בול-רנו | |||
| 2011 | סבסטיאן פטל |
רד בול-רנו | |||
| 2010 | פרננדו אלונסו |
פרארי | |||
| 2009 | לואיס המילטון |
מקלארן-מרצדס | |||
| 2008 | פרננדו אלונסו |
רנו | |||
| 2007 – 1974 |
לא התקיים | ||||
| 1973 |  ורן שופן |
מרס-הארט | פורמולה ליברה | תומסון רוד | |
| 1972 | Max Stewart |
מילדרן-ווגוט | |||
| 1971 |  גרהאם לורנס |
ברבהאם-פורד | |||
| 1970 | גרהאם לורנס |
פרארי | |||
| 1969 | גרהאם לורנס |
מקלארן-פורד | |||
| 1968 | גארי קופר |
אלפין–פורד | |||
| 1967 |  רודני סיו |
מרלין–פורד | |||
| 1966 | לי האן שנג |
לוטוס-פורד | |||
אתר האינטרנט הרשמי של גרנד פרי סינגפור
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
