גיוס בני ישיבות
סוגייה העומדת במרכזו של ויכוח ציבורי בחברה הישראלית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גיוס בני ישיבות לצה"ל או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת בחברה הישראלית מאז הקמת המדינה ועד ימינו. עם הקמת מדינת ישראל הונהג שירות חובה בצה"ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה "תורתו אומנותו", שלפיו ניתנה אפשרות לדחות את הגיוס לצה"ל כדי לעסוק בלימוד תורה.
מספר בני הישיבה שבהסדר "תורתו אומנותו" הלך וגדל עם השנים ומאז ראשית שנות ה-70 הוא עומד במרכזו של ויכוח ציבורי. בשנת 1974 2.4% משנתון הגיוס היו תחת ההסדר, מספר זה הגיע ל-9.2% בשנת 1999[1], ל-16% בשנת 2010[2] ול-17.6% בשנת 2021[3]. באמצע 2005 נכללו בהסדר 41,450 איש, כ־0.6% מהתושבים. בשנת 2017 11,800 צעירים חדשים הצטרפו להסדר דחיית השירות[4]. הגידול המשמעותי ביותר במספר בני הישיבות הכלולים בהסדר היה עם כינונה של ממשלת בגין הראשונה, כאשר שר הביטחון, עזר ויצמן, ביטל את ההגבלה על מספר דוחי הגיוס, שעמד עד אז על 800 תלמידי ישיבות חדשים בכל שנה, ואף הרחיב את הגדרת הזכאות לדחיית שירות.
רוב תלמידי הישיבות שגיוסם נדחה במסגרת "תורתו אומנותו" הם חרדים, ורבים מהם דוחים את גיוסם מדי שנה עד לחציית גיל הגיוס. בציבור הדתי-לאומי מעטים מהמועמדים לגיוס אינם מתגייסים כלל. חלקם מתגייסים לשירות צבאי מלא בגיל מאוחר מהרגיל, חלקם מתגייסים במסגרת ישיבות ההסדר, חלקם משרתים שירות מקוצר במסגרת הסדרים כמו הסדר מרכז ושלב ב', ויש המתגייסים לשירות לאומי-אזרחי.
תוצאת לוואי של דחיית גיוס בני הישיבות הייתה פגיעה בשיעור התעסוקה של גברים בחברה החרדית והתבססות "חברת הלומדים". משום שהפסקת הלימודים בישיבה לטובת עבודה טומנת בחובה אפשרות גיוס עקב ביטול מעמד 'תורתו אומנותו', אלו שמתנגדים לגיוס לצה"ל מסיבות אידאולוגיות נאלצים להמשיך בלימודם עד הגעה לגיל הפטור מגיוס[5][6]. לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 החלה מדינת ישראל לדון בצורך להגביר את שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה הישראלי[7] באמצעות הורדת גיל הפטור, והצעת מסגרות שירות המאפשרות השתלבות בשוק התעסוקה. בשנת 2014 נקבע כי יהיה ניתן להפחית משעות הלימודים בישיבה 15 שעות שבועיות ללימודים להכשרה מקצועית.
בשנת 1998 פסק בג"ץ כי הפטור הגורף משירות, שנתן שר הביטחון לכלל תלמידי הישיבות, אינו חוקתי בשל הפגיעה הלא-מידתית בשוויון, ופסל אותו. מאז פסל בג"ץ את כל ההסדרים שהושגו בסוגיה זו. החל מ-1 ביולי 2023 אין תוקף חוקי לשחרורם של בני הישיבות משירות בצה"ל. במרץ 2024 החל להתגבש מתווה לחקיקת חוק הגיוס, שבין השאר נועד להסדיר את הפטור מסיבת "תורתו אומנותו" תוך צמצום השימוש בו, וחובת גיוס לצבא או לארגוני התנדבות חלופיים למי שאינו עונה על הגדרות הפטור.
ביוני 2024 פסק בג"ץ שאין מסגרת חוקית המאפשרת להבחין בין בני ישיבות לתושבים אחרים במדינת ישראל המחויבים בגיוס, ולכן לממשלת ישראל אין סמכות חוקית למנוע את גיוסם לצבא, ובהתאם לכך חובה לפעול לגייסם. ההחלטה גם אוסרת על העברת כספי תמיכה לישיבות וכוללים עבור תלמידים שקיבלו פטור[8].