גזענות בישראל
אפליות שונות במדינת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בישראל קיים מערך חוקים נגד אפליה על רקע גזע ונגד גזענות והסתה לגזענות, הן מצד הממשל והן מצד פרטים וגופים אחרים. ממשלת ישראל[1] וקבוצות וארגונים שונים בישראל נאבקים בגזענות, וישראל היא מדינה שותפה לאמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית וחתומה על האמנה נגד אפליה בחינוך (אנ'). עם זאת, כמו בכל העולם, גם בישראל ישנם גילויי גזענות, החל מאי קבלה למקומות עבודה ולמוסדות על רקע מוצא, התבטאויות גזעניות ועד למקרים אלימים של פגיעה ברכוש ובנפש. אירועים אלו משקפים את המתחים הקיימים בחברה הישראלית.
על פי פרופסור סמי סמוחה, ההגדרות הליברליות של גזענות זו אינן מתאימות לחברות שסועות באופן עמוק, כמו בישראל, שהמוצא האתני משמש בהן בסיס לקשר בין בני המיעוט לבני הרוב. כך למשל, על פי ההגדרה הליברלית, סירוב להינשא לבן זוג מן העדה האחרת ייחשב לגזענות, אך נישואי פנים הם נורמה בחברות שבהן המיעוט אינו מיעוט נטמע. על פי התפישה הליברלית, אי אמון בבני המיעוט ופיקוח עליהם ייחשבו כגזענות, גם אם המצב האובייקטיבי מחייב חשדנות והשגחה – למשל, אם המיעוט שייך במוצאו לאויב ויש מהם המבצעים עבירות ביטחוניות. על פי סמוחה, דוגמאות אלה מראות שההגדרות הליברליות אינן מתאימות לחברות שסועות באופן עמוק. על כן יש לאמץ הגדרה מצומצמת יותר לגזענות, רק נגד מידה מוגזמת של יחס שלילי, אך עם זאת קשה לקבוע מהי מידה מוגזמת.[2]
בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד השדרן גבי גזית, שהשמיע ביטויים בוטים נגד חרדים ומתנחלים, קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שקבוצות אלו אינן כלולות בלשון החוק כיוון שאינן מהוות קבוצה מבחינת "גזע" או "מוצא אתני".[3] בשנת 2022 הגישו חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר הצעת חוק להוספת האוכלוסייה החרדית להגדרת הגזענות בחוק,[4] אך החוק לא עבר.
גזענות שמוטמעת באמצעות חוקים ורגולציות בחברה או בארגון מכונה גזענות ממסדית.
המשפט העברי מבסס תפיסה כי כבוד הבריות בכוחו לדחות ערכים אחרים, כך שהמאבק בגזענות הוא כלל עליון במקורות המשפט העברי, כל בני האדם נולדו שווים. בדיוני הכנסת, הדיונים נסבו סביב שאלת הגזענות וסביב היותה של ישראל מדינה ריבונית יהודית, והאם מדובר בעניין הלכתי או מורשת ישראלית.[5]