ג'ון לוק
פילוסוף אנגלי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'ון לוֹק (באנגלית: John Locke; 29 באוגוסט 1632 – 28 באוקטובר 1704) היה פילוסוף אנגלי. הוא נחשב לאחד הפילוסופים החשובים של עידן הנאורות, ולכתביו בנושאי תורת ההכרה ופילוסופיה פוליטית הייתה השפעה רבה על התפתחות תחומים אלה.
ג'ון לוק | |
לידה |
29 באוגוסט 1632 רינגטון (אנ'), ממלכת אנגליה |
---|---|
פטירה |
28 באוקטובר 1704 (בגיל 72) היי לייבר (אנ'), ממלכת אנגליה |
מקום קבורה | High Laver |
השקפה דתית | נצרות פרוטסטנטית |
מקום לימודים | כרייסט צ'רץ', בית הספר וסטמינסטר |
מוסדות | |
זרם | אמפיריציזם, פוריטניות |
תחומי עניין |
מטאפיזיקה פילוסופיה של המוסר, תורת ההכרה, פילוסופיה פוליטית, חינוך |
עיסוק | פילוסוף, סופר, מדען, רופא, פוליטיקאי, פילוסוף של המשפט |
הושפע מ |
אפלטון, אריסטו, תומאס אקווינס, רוברט פילמר, רנה דקארט, תומאס הובס, התנ"ך |
השפיע על | דייוויד יום, ז'אן-ז'אק רוסו, עמנואל קאנט, תומאס ג'פרסון, תומאס פיין, דאמריס מאשם, שרל דה מונטסקייה |
מדינה | ממלכת אנגליה ממלכת אנגליה |
יצירות ידועות | מסה על שכל האדם, מחשבות אחדות אודות החינוך, Of the Conduct of the Understanding, איגרת על הסובלנות, שתי מסכתות על הממשל המדיני, The prince and the cobbler |
פרסים והוקרה | עמית החברה המלכותית |
חתימה | |
לוק חווה את מלחמת האזרחים האנגלית כילד, ואחריה זכה להשכלה טובה בבית הספר וסטמינסטר ובקולג' כרייסט צ'רץ' שבאוניברסיטת אוקספורד. במשך תקופה המשיך ללמוד וללמד באוקספורד והרחיב שם את השכלתו, שכללה בין השאר לימודי שפות, תאולוגיה, פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של הטבע, ורפואה. בתקופה זו גם כתב את חיבוריו הראשונים, שמבחינה פוליטית היו שמרניים יותר מכתיבתו המאוחרת. בשנת 1666 פגש את הלורד אנתוני אשלי קופר (לימים רוזן שפטסברי הראשון), ושנה מאוחר יותר הצטרף לחצר ביתו. הרוזן שפטסברי היה מהבולטים במתנגדים למלך צ'ארלס השני וליורש העצר הקתולי ג'יימס, הדוכס מיורק. ייתכן שתחת השפעתו הפכה הגותו של לוק לרדיקלית יותר. לוק תמך במאמציו של שפטסברי למנוע את המלוכה מג'יימס. הוא היה מעורב בניהול ענייניו של שפטסברי בקולוניות בצפון אמריקה, ואף תרם לכתיבת חוקה לפרובינציית קרוליינה. לאחר כישלון "מזימת בית ריי" להתנקשות בצ'ארלס ובג'יימס, התערער ביטחונם של המתנגדים לשלטון, ולוק גלה מרצון לרוטרדם. הוא חזר לאנגליה לאחר המהפכה המהוללת, ואחריה פרסם את חיבוריו החשובים ביותר.
כפילוסוף של תורת ההכרה הייתה לספרו של לוק משנת 1689, "מסה על שכל האדם", השפעה מכרעת על התפתחות האמפיריציזם. במסה ביקש לוק להסביר מה הם המקורות לכלל הידע וההבנה האנושיים, לדון במגבלות הידע האנושי ולהבחין בין סוגים של ידע, ובין ידע, אמונה ודעה. נקודת המוצא של המסה היא דחיית התפיסה לפיה קיימות אידיאות מולדות. תחת זאת, שכל האדם בלידתו הוא כלוח חלק, שעליו נחרטים רשמי הניסיון המהווים את המקור לכל ידע או תובנה. עם זאת, בני אדם לא חווים את הדברים המצויים מחוץ לשכלם באופן ישיר, אלא בתיווך האידיאות בשכלם, שנוצרות בעקבות הניסיון. כחלק מטיעונו במסה, עוסק לוק בנושאים אחרים כגון פילוסופיה של השפה ומשמעותה של הזהות העצמית. גם לכתיבה של לוק על נושאים אלה הייתה השפעה רבה על התפתחות הפילוסופיה המודרנית. המסה, שהייתה החיבור המרכזי היחיד שלוק פרסם בשמו, הפכה אותו לפילוסוף בעל שם עוד בימי חייו.
כהוגה פוליטי, לכתביו של לוק, שהמרכזיים ביניהם הם שתי מסכתות על ממשל מדיני (1689) והאיגרות על הסובלנות (1689–1692), הייתה השפעה רבה על התפתחות המחשבה המדינית באירופה ובארצות הברית. לוק נחשב לאחד מאבות הליברליזם, ולדמות מרכזית בתנועת ההשכלה. תורתו הדגישה את מרכזיות זכויות וחירויות הפרט, את חשיבות ההסכמה כבסיס ללגיטימציה של המדינה, את הבסיס המוסרי להגנה על הפרט וקניינו מפני המדינה, את הבסיס להצדקה של מרד כנגד השלטון המדיני, ואת חשיבותה של הסובלנות בענייני דת ומצפון. בנוסף לנושאים אלה, עסק לוק גם בפילוסופיה של החינוך, בנושאים כלכליים, בנושאים תאולוגיים ובפילוסופיה של הדת.