בניין בנק לאומי
מבנה ברחוב יפו שבירושלים, מול כיכר ספרא ובניין עיריית ירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בניין בנק לאומי (במקור בניין בנק אנגלו-פלשתינה) הוא מבנה הנמצא ברחוב יפו שבירושלים, ממול כיכר ספרא ובניין עיריית ירושלים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין משרדים  |
| כתובת |
רחוב יפו 21 |
| מיקום |
מערב ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – העשור של 1930 |
| תאריך פתיחה רשמי |
שנות ה־30 של המאה ה־20 |
| אדריכל |
אריך מנדלסון |
| קואורדינטות | 31°46′48″N 35°13′24″E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בניין בנק לאומי  | |
  | |
היסטוריה
המבנה נבנה בין השנים 1937–1939 בתכנונו של האדריכל אריך מנדלסון. המבנה נבנה על ידי השלטון הבריטי כאחד מארבעה מבנים לאורך ראשית רחוב יפו (בניין עיריית ירושלים, בניין הדואר המרכזי ובניין ג'נרלי). המבנה נבנה עבור בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי) שהוקם על ידי ההסתדרות הציונית במטרה לספק מימון עבור הפרויקטים שלה ביישוב הארץ.
בפועל היו בשימוש הבנק רק שתי הקומות הראשונות וקומות המרתף. בשאר הקומות השתכן משרד המשפטים.
המבנה בנוי משני גושים בסגנון הבינלאומי. בניין זה היה "גורד השחקים" הראשון של ירושלים - בהיותו הבניין הראשון שגובהו 7 קומות שנבנה בירושלים.
בסמוך לכניסה למבנה הציב מנדלסון שני תורני דגל על מנת לתת למבנה אופי ממלכתי וייצוגי. לאורך החזית של המבנה, בין כל חלון וחלון הציב מנדלסון שורה של לפידי מתכת. דלתות הכניסה למבנה נבנו על ידי האמנים מאיר גור אריה וזאב רבן מבצלאל. הדלתות עשויות ריקועי נחושת ומתארות זוג אריות. האריות מסמלים את יציבותו ועוצמתו של הבנק.
בחזיתו הדרומית של המבנה נבנו חלונות מעגליים המאפיינים את הסגנון הבינלאומי. בחלקו האחורי של המבנה בנה מנדלסון מרפסות הפונות לרחוב כורש. מרפסות אלה מהוות עיטור בלבד, ואין בהם שימוש של ממש.
האולם המרכזי של המבנה צופה שיש על מנת לפאר את המבנה, והואר באמצעות תאורה טבעית.
המבנה עבר בשנת 1985 שיפוץ במסגרתו נסגרו פירי התאורה באולם המרכזי, וזאת בשל הצורך להתקין במבנה מיזוג אוויר.
תוכניות להקים מבנה זכוכית מודרני בחלקו האחורי של המבנה זכו להתנגדות רבה. המבנה שימש את בנק לאומי במתן שירותים עסקיים של החטיבה המסחרית במקום שכנו הנהלת מרחב הבירה והדרום והסניף הראשי של ירושלים עד שנת 2008.[1]
לאחר שבנק לאומי העמיד את הנכס למכירה בשנת 2009 נמכר הבניין לחברה פרטית בסכום של 40 מיליון שקלים.[2][3] בשנת 2019, נמכר הבניין שוב תמורת 110 מיליון שקל, בעליו החדשים מתכננים להסב אותו לשימוש מלונאי[4][5].
הבניין (בקדמת התמונה) בימי המנדט
סורגי הקומה הראשונה בעיצוב אר דקו
שער אריות הנחושת בכניסה לבניין
חזית המבנה המרכזי
לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, רחוב יפו ירושלים, ביוגרפיה של רחוב - סיפורה של עיר - הוצאת כתר, 2005.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
