Loading AI tools
יחידה של זיכרון מחשב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בַּיִת (באנגלית: byte – בַּיְיט; מיוצג באנגלית באות גדולה B) הוא יחידה של זיכרון מחשב, המורכבת בדרך כלל מ־8 סיביות. מעבר להגדרה השרירותית של בית בתור איגוד של מספר סיביות, ככלל (במחשבים מודרניים), הבית הוא היחידה הקטנה ביותר שניתן להתייחס אליה בחישובים אריתמטיים והוא הבסיס לכתובות גישה לזיכרון. לדוגמה, כדי לשנות את הסיבית ה־300 בזיכרון, המחשב יקרא את הבית מכתובת 38 בזיכרון, ישנה בו רק את הסיבית הרביעית (300 = 37×8 + 4) וישמור את הבית כולו חזרה לתוך הזיכרון.
| כפולות של היחידה "בית" | |||
|---|---|---|---|
| תחיליות במערכת היחידות הבין-לאומית | |||
| שם | סימון בינ"ל | סימון עברי | מכפלה |
| קילו-בית | KB | ק"ב | 103 |
| מגה-בית | MB | מ"ב | 106 |
| ג'יגה-בית | GB | ג"ב | 109 |
| טרה-בית | TB | ט"ב | 1012 |
| פטה-בית | PB | פ"ב | 1015 |
| אקסה-בית | EB | א"ב | 1018 |
| זטה-בית | ZB | ז"ב | 1021 |
| יוטה-בית | YB | י"ב | 1024 |
| ברונטו-בית | BB | ב"ב | 1027 |
| תחיליות בינאריות (IEC 60027-2) | |||
| kibibyte | KiB | 210 | |
| mebibyte | MiB | 220 | |
| gibibyte | GiB | 230 | |
| tebibyte | TiB | 240 | |
| pebibyte | PiB | 250 | |
כדי לייעל את מהירות הגישה לזיכרון, נקראים (או נכתבים) בדרך כלל שניים, ארבעה או אף שמונה בתים ביחד (16, 32 ו־64 סיביות בהתאמה), אך הכתובת היא עדיין כתובת הבית הבודד. גם חישובים אריתמטיים מבוצעים בדרך כלל על מספרים המיוצגים על ידי כמה בתים, כיחידה אחת.
גודל של 8 סיביות הוא נוח בין השאר משום שהוא מתאים לייצוג תו בודד ב־ASCII, ומיוצג כשתי ספרות הקסדצימליות.
חצי בית (4 סיביות) קרוי ניבל.
בתחילת עידן המחשב (שנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20), יוצרו מחשבים בעלי מילה (Word) באורכים שונים. גודל מילה היה שונה ממחשב אחד למשנהו, 40 עד 75 סיביות בדרך כלל, וכתובות בזיכרון יוצגו ככתובת המילה. לייצוג מחרוזת היה נהוג אז לקבץ כמה תווים בתוך מילה אחת. תו יוצג אז באורך שש או שבע סיביות בדרך כלל.
את המושג "בית" טבע ורנר בוכהולץ בשנת 1956, בעת תכנונו של מחשב Stretch של חברת IBM. ראשית נחשב הבית כמייצג תו בודד גם אם אורכו אינו שמונה סיביות. אך מאחר שלבסוף הוחלט כי במחשב זה אורכו יהיה שמונה סיביות[1] הפך גודל זה לחלק בלתי נפרד מן ההגדרה של הבית. חיזוק נוסף להגדרה זו ניתן ב־1964 בה הוכרז אחד המחשבים המוצלחים ביותר בימים אלו, IBM System/360 שבו שוב יוצגו תווים באמצעות בתים באורך שמונה סיביות.
במהלך שנות ה־70, עם התפתחות המיני־מחשבים, תפס הבית את מקומו כסטנדרט בתעשייה. הדור הבא של המחשבים, המיקרו־מחשבים, בראשיתם, היו בעלי רוחב אפיק נתונים של שמונה סיביות וכך תפסו הבית וכפולותיו (16 סיביות, 32 סיביות) את מקומם כגודל הסטנדרטי הכמעט בלעדי.
מקובל לבטא נפחי זיכרון בכפולות של בתים: קילו-בית (kB), מגה-בית (MB), ג'יגה-בית (GB), טרה-בית (TB), פטה-בית (PB), אקסה-בית (EB), זטה-בית (ZB), יוטה-בית (YB) וכן הלאה. מונחים אלו משמשים למדידת גודלם של זיכרון המחשב ושל אמצעי אחסון כגון דיסק קשיח.
מכיוון שהמחשב משתמש בשיטת הספירה הבינארית, טבעי יותר להשתמש בחזקות של 2 (210 = 1024) מאשר בחזקות של 10.
בתחילה נעשה שימוש בשיטת החזקות של 2 בלבד, שכן מושגים אלה שימשו בעיקר אנשי מקצוע, ומבחינה מתודולוגית שיטה זו נכונה יותר. אלא שברבות הזמן, עקב התגברות השימוש במחשבים אישיים, מושגים אלה נעשו נפוצים בציבור הרחב אשר רגיל היה להשתמש בשיטה העשרונית (במידות ומשקלים), דבר אשר גרם לבלבול רב - נפוץ השימוש בתחיליות העשרוניות (דוגמת "קילו") כשהכוונה היא לתחיליות הבינאריות (דוגמת "קיבי"). ישנה סברה שאת השימוש בשיטה העשרונית הנחילו יצרני הדיסקים הקשיחים שהעדיפו לנקוב במספרים גדולים יותר לתיאור מוצריהם.
בדצמבר 1998, הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה יצרה את התחיליות הבינאריות (קיבי, מבי, גיבי...) כדי למנוע את דו-המשמעות של הקידומות העשרוניות[2]. זאת ועוד, מערכת היחידות הבינלאומית מגבילה את השימוש של התחיליות העשרוניות לחזקות של 10 בלבד[3].
לכן, על פי השיטה הבינארית:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
