Loading AI tools
מגזין תעופה ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בטאון חיל האוויר הוא כתב עת לנושאי תעופה ישראלי היוצא לאור מדי חודשיים, והוא המגזין הרשמי של חיל האוויר הישראלי.
 | |
| תדירות | דו-חודשי |
|---|---|
| פורמט | A4 |
| בעלים | חיל האוויר הישראלי |
| עורך ראשי | רס"ן דרור אלבכר |
| תאריכי הופעה | 1948–הווה (כ־76 שנים) |
| שפה | עברית |
| מערכת | הקריה, תל אביב |
| תפוצה | כ-15,000 מנויים בארץ ובעולם |
| מדינה | ישראל |
| בטאון חיל האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי | |
  | |
הביטאון הוא יחידה צבאית של חיל האוויר.
הכתבים, הצלמים והגרפיקאים הם חיילים בשירות חובה, וחלק מהעורכים הם אזרחים עובדי צה"ל שעבדו קודם לכן במערכות תקשורת שונות. כתבי הביטאון אמונים גם על עדכון חדשות חיל האוויר באתר האינטרנט של חיל האוויר.
בטאון חיל-האוויר הוקם ב-2 בספטמבר 1948. הגיליון הראשון ראה אור לראשונה ב-20 בספטמבר באותה שנה כמגזין עב-כרס היוצא לאור מדי שישה חודשים. המגזין הכיל חדשות מבסיסי החיל, סיפורי גבורה ומדור מכתבי חיילים. הוא נערך על ידי מייסדו משה הדר (פומי), ומחירו עמד על 50 מיל.
הבטאון יצא לאור לאחר הצעת אגף המנהלה של חיל האוויר בנושא דפוסי הפעולה של החיל מול אגף כוח האדם והמטה הכללי (המטכ"ל)[1]. בהצעה מצויה התייחסות גם לשיתוף הפעולה בין שירות התרבות שלו, שבראשו עמד אז ד"ר אברהם שאנן, לבין שירות התרבות הכללי. אנשי שירות התרבות פנו בקריאה לכל יחידות החיל לבוא וליטול חלק בכתיבת המאמרים לבטאון זה — אולם ללא הצלחה, ולכן נאלצו לכתוב בעצמם את רוב המאמרים. הבטאון הופיע אחת לכמה חודשים, במתכונת של חוברת עבת כרס הכוללת צילומי צבע, דבר שהיה נדיר באותה תקופה, וזכה לתפוצה רבה בין בני הנוער.
בשנת 1977 שונתה מתכונת העבודה של הביטאון, העיתון גדל, הפורמט שונה ותדירותו גדלה לשישה גיליונות בשנה. בעקבות השינוי הדרסטי מספר הגיליון שונה ל-1, כלומר החל מיספור חדש. מאז מופיע על הביטאון מספר הגיליון החדש ובסוגריים מספר הגיליון הראשון מספטמבר 1948. עם התקדמות טכנולוגיות הדפוס הוכנסו יותר ויותר עמודי צבע לעיתון, עד שבתחילת שנות התשעים הפך העיתון צבעוני לחלוטין. הבטאון מודפס על דפי כרומו (נייר צילום) וכולל כתבות על חיל-האוויר, ידיעות חדשותיות על הנעשה בישראל ומחוצה לה בנושאי תעופה, מדור היסטורי, מדור שאלות הקוראים ועוד.
למרות היותו גוף צבאי, הבטאון מתנהל כמשק עצמאי סגור. בשנת 1991, כאשר ביקש הרמטכ"ל הטרי אהוד ברק לסגור את כל הביטאונים הצבאיים, היה בטאון חיל-האוויר אחד משלושת הביטאונים שהמשיכו לצאת לאור (השניים האחרים היו "במחנה" ו"מערכות"), בין השאר בשל העובדה שהחזיק את עצמו כלכלית ולא היה לנטל על תקציב משרד הביטחון. בטאון חיל-האוויר מצליח גם כיום לכסות את עלויות ההפקה שלו ולהימצא במאזן כלכלי חיובי.
יחידת בטאון חיל-האוויר אחראית גם על אתר האינטרנט והרשתות החברתיות של החיל. האתר החל לפעול ב-16 בספטמבר 1998. צוות האינטרנט עובד משתף פעולה עם כתבי הבטאון כדי לעדכן את האתר.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| משה הדר (פומי) | ||
| אורי דרומי | ||
| אהרון לפידות | 1993–1983[2] | |
| יקיר אלקריב | ||
| מירב הלפרין | 1991 - 2003 | פוטרה לאחר חקירת מצ"ח[3] |
| יעל בר | 2003 - 2017 | |
| דרור אלבכר | 2017 - היום | |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
