בורגנות
המעמד המחזיק באמצעי הייצור בהגות המרקסיסטית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי המתגורר בערים שאינו עוסק בעבודות כפיים.[1] עם ירידת מעמד האצולה בצרפת במאה ה-18, המונח כלל את המעמד שאיננו האצולה או הכמורה.[2] לבורגנות היה תפקיד חשוב בעליית המסחר, התיעוש והכלכלה המודרנית.
בעבר שימשה המילה בורגני כינוי למי שיושב במצודה או בעיר. מאוחר יותר, החל המושג לציין באופן כללי את אנשי הערים בני מעמד הביניים. באופן נגזר מההקשרים הכלכליים והפוליטיים של המעמד העירוני, החל "בורגני" להיות כינוי לטעם בינוני שאינו יוצא דופן, וגם כינוי לבעל תחומי עניין חומריים או קפיטליסטיים.[3]
בתאוריה המרקסיסטית, הבורגנות היא המעמד המודרני של בעלי ההון, הכולל בני אדם המתפרנסים מניכוס אמצעי הייצור והערך העודף של התוצר, בניגוד למעמד הפועלים (פרולטריון) המתפרנס משכר עבודתו בעסקים שבבעלות הבורגנות. התיאוריה מבחינה בין בורגנים לבין זעיר בורגנים (אנ'), כאשר הזעיר בורגנים אינם שולטים על אמצעי הייצור הראשיים בתקופה אלא בעלי עסקים קטנים או משקיעים קטנים שנאלצים לעבוד בעבודה שכירה אצל בורגנים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים.[4]