אשתר
אלת הפריון האכדית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אִשְתָר (באכדית, בשומרוגרמות: dINANNA, נהגה Ištar;[1] לעיתים נכתב בעברית עִשְתָּר) היא אלה אכדית, המקבילה לאִינַנַ השומרית. לרוב מקבילה גם לעשתרת השמית־מערבית. אלת הפריון, האהבה והמין.
תרבות | הדת המסופוטמית |
---|---|
אלים מקבילים | עשתרת, Šauška, איננה |
אב | סין |
אחים | ארשקיגל, שמש |
בן או בת זוג | תמוז, אשור |
שורשיה אינם ברורים, אך כנראה היא גלגול מאוחר של איננ.[דרוש מקור] המיתולוגיה המסופוטמית מיחסת לה גנאלוגיה סבוכה וסותרת: אחת מוצגת כבת סין ואחות שַמַש, ופעמים אחרות כבת (או אשת) אַנוּ, ולפעמים אף כבת אנליל.
התיעוד הקדום ביותר לסגידת איננ הוא בעיר המדינה השומרית ארך, שם קיבלה לראשונה את קשרה לתמרים, בשרים, צמר ותבואה.
קישרה לתבואה גם הביא לקישורה לגשמים, סערה וברקים, בדומה לאנו. ומכאן כנראה גם הקונוטציה הצבאית, עניין שהביא לעילויה בקרב התרבות האשורית המיליטנטית. המנונים ומזמורים רבים נכתבו בשמה, וניכרת פרדוקסליות רבה באופייה. אופי שמחד גיסא רגוע וטבעי ומאידך גיסא, צבאי ואלים.
חזות אחרת של האלה קשורה לגרמי השמים, במיוחד הכוכב ונוס, ואף שם אחת היבשות שעל הכוכב הוא "טֵרַה אשתר".
המרכזים החשובים לסגידתה הם אֵאַנַ (בית אנ) בארך; אֵמַכְ (הבית הכביר) בבבל ואֵמַשְמַשְ (בית המנחות) בנינוה. כמו כן, הייתה האלה לאלת הזנות, וכנראה שבטקסים מסוימים לסגידתה התקיימו יחסי מין דמויי "הנישואים הקדושים".
על חותמות ומונומנטים מופיעה האלה פעמים רבות עם קשת וחצים, וכתר על ראשה. סמלה הוא כוכב בן שמונה חרוטים, ונמצאו פסלים רבים המציגים את האלה במערומיה, בעוד ידיה מחובקות מנגד לחזהּ, או אוחזות בתינוק.
במילון אמורי–אכדי המתוארך לימי עמורפיא (חמורבי) או רים-סין הראשון, מובאת ענת בטור המלים האמוריות כמקבילה לאשתר בטור המלים האכדיות.[1]