אסלאם
דת מונותיאיסטית, המבוססת על תורת הקוראן והחדית'ים, שהתפתחה במאה השביעית בחצי האי ערב / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَمⓘ?, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
לאחר מות מוחמד, החלו המוסלמים מסעות כיבוש ואיסלום, שבהם כבשו ואיסלמו שטחים ואוכלוסיות נרחבים מחצי האי ערב ועד מערב אפריקה ומרכז אסיה, אך מסעות אלה נבלמו צבאית בהודו, צרפת וכזאריה.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
הצלאה (תפילה), אחת מחמשת עמודי האסלאם | |
שורשים, סיווג והנהגה | |
---|---|
זרם | דתות אברהמיות |
מקור השם | כניעה |
מקום ייסוד | חג'אז |
תאריך ייסוד | 631 |
מייסד | מוחמד |
הושפע מ | חניף |
שפות | ערבית |
תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
טקסט מכונן | הקוראן |
מאפיינים | מונותאיזם |
ארגונים ופעילות | |
מרכז | מסגד אל-חראם, הכעבה של שארלי בולוס, קיבלה |
מיקום | העולם המוסלמי, כלל עולמי |
מוסדות | חמשת עמודי האסלאם, זכאה, Fasting during Ramadan, צלאה, שהאדה, חג' |
דת האסלאם מבוססת על סונת מוחמד, כפי שהיא מתועדת בספרות הסירה (سيرة), ובספרות החדית' (حديث) וכן על ספר הקוראן (القـُرْآن), אשר לפי המוסלמים, ניתן למוחמד מאללה, באמצעות המלאך ג'יבריל (בעברית: גבריאל) במשך כ-23 שנים, פסוק אחר פסוק, אותם הכתיב מוחמד למאמיניו.
מנהיג קהילה דתית באסלאם נקרא באופן כללי אימאם; תואר המקביל לרב ביהדות ולכומר בנצרות אך ישנם תארים נוספים למנהיג דתי באסלאם; כך למשל מופתי פוסק פסקי הלכה וקאדי פוסק פסקי דין. מופתים וקאדים מכונים עולמא (علماء, "חכמים") ופסקי הלכה ופסקי דין שהם פוסקים מכונים שריעה (شريعة, "הוראה"). המופתים והקאדים פוסקים שריעה לפי ספרות הסונה, ספר הקוראן ולפעמים גם לפי ספרות התפסיר וספרים אחרים. לכל זרם באסלאם שריעה משל עצמו.
לפי רוב ההיסטוריונים, דת האסלאם החלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד כדת סינקרטיסטית המשלבת אמונות שונות מן היהדות, נצרות אזוטרית, מסורות ערביות קדם-אסלאמיות ועוד.
כיום, בדת האסלאם שלוש חטיבות זרמים עיקריות: הסונים (הנחשבים לאורתודוקסיה של האסלאם), השיעים, והאיבאדים. רוב המוסלמים הם סונים, ומיעוטם שיעים, איבאדים ואחרים. לאורך ההיסטוריה, הסונים והשיעים התפצלו כל אחד למספר זרמים (לפי רוב החוקרים, מקור האיבאדים בשיעים).
על פי המחקר העדכני ביותר, מספרם הכולל של המוסלמים כיום הוא כ-1.9 מיליארד, כרבע מאוכלוסיית העולם.[1] בכך הם מהווים את הקהילה הדתית השנייה בגודלה בעולם. לשם השוואה, בתחילת המאה ה-20 המוסלמים היו כשמינית מאוכלוסיית העולם והיו הדת הרביעית בגודלה בעולם (הדת הסינית העממית וההינדואיזם היו גדולות ממנה). הגידול במספרם היחסי של המוסלמים הוא תוצאה של ריבוי טבעי גבוה מצד אחד, ומיעוט תהליכי חילון בקרב חברות מוסלמיות מצד שני. בהנחה שהמגמות הללו יימשכו, מעריכים כי בשנת 2050 שיעור המוסלמים בעולם יהיה כ-30% בדומה לזה של הנוצרים, וב-2070 האסלאם יהפוך לדת הגדולה בעולם.[2] מרבית המוסלמים חיים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, דרום אסיה ודרום-מזרח אסיה. רק כ־20 אחוזים מהם חיים בארצות ערב. מוסלמים מהווים, נכון לשנת 2020, 18.0% מן האוכלוסייה בישראל.[3]