Loading AI tools
אמנית פולנייה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה בילינסקה, באנגלית: Anna Bilińska (הידועה גם בשם אנה בילינסקה-בוהדנוביץ') (8 בדצמבר 1854 - 8 באפריל 1893) הייתה ציירת פולנית, ידועה בדיוקנאותיה. נציגת הריאליזם, היא בילתה את רוב חייה בפריז, ונחשבת ל"אמנית הפולנית הראשונה הידועה בעולם".[1]
 | |
| לידה |
8 בדצמבר 1854 זלטופול, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
18 באפריל 1893 (בגיל 38) ורשה, פולין הקונגרסאית, האימפריה הרוסית |
| שם לידה |
Anna Bilińska |
| מקום קבורה |
בית הקברות פובונזקי |
| מקום לימודים |
אקדמיה ז'וליאן |
| תחום יצירה |
ציור פורטרטים |
| הושפעה על ידי |
טוני רובר-פלורי, ויליאם אדולף בוגרו, מיכל אלווירו אנדריולי |
| יצירות ידועות |
Black Woman |
| פרסים והוקרה |
אבירה בלגיון הצרפתי |
| בן או בת זוג |
Antoni Bohdanowicz |
  | |
היא נולדה ב-1854 בזלאטופול (אוקראינה) בשם אנה בילינסקה, ובילתה שם את ילדותה עם אביה, רופא פולני. על הרקע שלה, היא התבדחה על כך ש"היה לה מזג של קוזאק, אבל לב פולני" . [2] לאחר מכן עברה המשפחה למרכז רוסיה, שם המורים הראשונים לאמנות של אנה היו איגנסי יאסינסקי ומיכאל אלווירו אנדריולי, שניהם גורשו על ידי ממשלת הצאר לוויאטקה בשל חלקם במרד ינואר של 1863–1864.
בשנת 1875, אמה של בילינסקה העבירה את המשפחה לוורשה, ורשמה את ילדיה הבוגרים לקונסרבטוריון. אנה הייתה פסנתרנית מוכשרת, פעילות שנחשבת להישג חשוב לאישה בזמנה. אבל ציור, יהפוך להעדפתה.
ב-1877 היא הפכה לתלמידתו של הצייר וויצ'ך גרסון והחלה להציג את עבודותיה באגודת זצ'טה לקידום אמנויות יפות בוורשה בניגוד לרצונם של הוריה, היא שכרה סטודיו משלה ברחוב נובי שוויאט 2, מכרה את ציוריה ושילמה מכספה את דמי השכירות של הסטודיו.[1]
בתחילת 1882, היא ליוותה את חברתה קלמנטינה קרסובסקה למסע למינכן, זלצבורג, וינה וצפון איטליה, לפני שנסעה לפריז והתיישבה בה, שם למדה יחד עם מארי בשקירטסף והאמנית האנגלית אמלין דין באקדמיה ז'וליאן, [3] ושם אחר כך גם לימדה. בשנת 1884, אביה, יאן בילינסקי וקראסובסקה מתו, והותירו אותה הרוסה רגשית. עם זאת, עתידה הובטח כלכלית בצוואתה האחרונה של קרסובסקה. [4]
ב-1889, היא הציגה את דיוקן העצמי שלה בפריז, שעליו הוענקה לה מדליית כסף וקיבלה את הזכות להציג את יצירותיה מחוץ לתחרות בעתיד. [5] מדליה זו הוכיחה את הצלחתה הבינלאומית הגדולה הראשונה שלה. בשנת 1889, עבודותיה הוצגו באקדמיה המלכותית לאמנות בלונדון. [6] בשנת 1891, הם הוצגו בתערוכה בינלאומית שנתית בברלין, בה הוענקה לה מדליית זהב. [7]
היא חיה בצרפת עד 1892, אז נישאה לאנטוני בוהדנוביץ', דוקטור לרפואה, ולקחה את שמו. לאחר נישואיהם, הם חזרו לוורשה, שם התכוונה לפתוח בית ספר לאמנות בסגנון פריזאי לנשים, אך חלתה במחלת לב ומתה שנה לאחר מכן ב-8 באפריל 1893. היא נקברה בבית הקברות פובזקי בוורשה. [8]
אנה בילינסקה ידועה בעיקר בזכות הדיוקנאות שלה, במיוחד אלה שמציגות נשים, שצוירו באינטואיציה רבה. הדיוקן העצמי שלה עם סינר ומברשות (1887) פיתחה תנוחת דיוקן עצמי חדשה על ידי הצבת האמנית מול רקע של דוגמנית, ובכך ציינה שהיא הדוגמנית שלה. [9] הדיוקן שלה בשם "ליד החלון" (1890), שצויר בטכניקת פסטל, נחשב על ידי מבקרי המאה ה-19 כציור המודרני ביותר של בילינסקה בהתחשב בנושא, המסגור והשימוש באור. היא מתארת נערה צעירה רוכנת מבעד לחלון לעבר גן מואר, וכנראה צוירה במהלך חופשת הקיץ של האמנית בכפר הדייגים בויארדוויל. בין דיוקנאות הגברים הבולטים שלה הוא דיוקנו של הפסל האמריקאי ג'ורג' גריי ברנרד שצויר ב-1890 לבקשתו של אלפרד קורנינג קלארק. היא גם ציירה טבע דומם, סצנות ז'אנר ונופים באמצעות צבעי מים בצבעי שמן ולפעמים פסטלים.
שניים מציוריה של בילינסקה נעלמו לאחר מלחמת העולם השנייה: כושלת (1884) והאישה האיטלקית (1880). הראשון התגלה מחדש במכירה פומבית בגרמניה בשנת 2011 והוחזר בהצלחה בשנת 2012 הודות למאמצים של משרד התרבות והמורשת הלאומית של פולין. הוא מוצג במוזיאון הלאומי בוורשה. [10]
ניתן למצוא את ציוריה במוזיאון הלאומי בוורשה, במוזיאון הלאומי בוורוצלב, במוזיאון הלאומי בקרקוב, בגלריה לאמנות ויקטוריה בבאת, במוזיאון לאמנות מודרנית בסן אטיין, בגלריה הלאומית לאמנות לבוב, במוזיאון לאמנות בגטבורג, במוזיאון הממלכתי. של פנסילבניה, מוזיאון כלי הנגינה של ברלין וכן אוספים פרטיים.
בילינסקה נחשבת לאמנית הפולנית הראשונה שקיבלה השכלה אמנותית מקצועית ברמה אקדמית וזכתה לשבחי ביקורת באירופה. [11]
זמן קצר לאחר מותו של אביה של בילינסקה ב-1882, דיוקנה של בילינסקה, המתאר את האמנית באבל עמוק, צויר על ידי חברתה, אמלין דין, בפריז. ציור זה ( בגלריה לאמנות ויקטוריה) עורר עוצמה רגשית כל כך של אובדן, שכאשר הוצג בפריז ובלונדון, הוא "עורר סערה כזו עד שהופיע בעיתון המצויר "פאנץ'". [12]
עבודתה של בילינסקה לא הייתה מוכרת לאורך המאה ה-20, אפילו בארץ הולדתה. יש מי שמיחס את "הדעות הקדומות של אותה תקופה ומותה המוקדם והקריירה הקצרה שלה" בחוסר ההכרה הזה.
בשנת 2017, שלושים ושבע מ"האמניות הנשכחות" הוצגו בתערוכה הנודדת, "נשים אמניות בפריז, 1850–1900". התערוכה הציגה את יצירותיהן של אמניות רבות מהמאה ה-19 שציוריהן החלו להיות מוערכים יותר. [13]
בשנת 2021 ערך המוזיאון הלאומי בוורשה רטרוספקטיבה גדולה של עבודת בילינסקה, שהציגה למעלה מ-120 ציורים . [14] ההערות הביוגרפיות של התערוכה סיפקו הערכה בזמן של עבודתה, והכריזו שציוריה של בילינסקה הפכו ל"חלק מהקאנון של האמנות הפולנית". נראה היה שהקונצנזוס של מבקרי התערוכה היה שהיא הביאה לבילינסקה את "ההכרה שמגיעה לה".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
