Loading AI tools
אדם או קבוצה של אנשים המשתתפים בעימות, תחרות, או מרוץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אַנְדֶּרְדּוֹג או דַּל-סִיכּוּי[1] (באנגלית: Underdog) הוא ביטוי לאדם או לקבוצה של אנשים המשתתפים בעימות, בתחרות או במרוץ, כאשר ההערכה או הציפייה הרווחת היא שסיכויי הניצחון וההצלחה שלהם נמוכים. הביטוי הושאל מאנגלית ונפוץ בעיקר בתחומי הפוליטיקה, הצבא, התרבות והספורט.
במובן הרחב יותר, הביטוי מוצמד לקבוצה חברתית או פוליטית הסובלת מדיכוי, רדיפה או אפליה. במקרים רבים זוכה ה"אנדרדוג" בתחום כלשהו באהדת הקהל והערכה בחברה, משום נכונותו להיאבק בתחרות למרות התנאים הגרועים עבורו.[2]
מקור הביטוי אנדרדוג בארצות הברית בעולם תחרויות הכלבים. Underdog היה הכינוי לכלב שהפסיד בקרב, שהיה שרוע על הרצפה ומעליו רכן הכלב המנצח – top dog (בעברית רב-סיכוי), ומשם הושאל למשמעות המוכרת כיום. בעברית המונח משמש בעיקר בספורט ובפוליטיקה אך גם בתחומים אחרים כגון כלכלה, חברה, תרבות, ספרות וקולנוע.[3]
נורמות חברתיות מכתיבות לרוב שההצלחה שמורה לאלה הנמצאים בעמדות מיוחסות או דומיננטיות. האנדרדוג מאתגר נורמה זו על ידי הצגת יחידים או קבוצות שנתפסים כמקופחים, פחות חזקים ועם הרבה פחות סיכויים להצליח.[4] האנדרדוג מייצג צדק חברתי משום שהוא נתפס כקורבן של עוול או של רדיפה.[2] בסביבתו נוצרת על פי רוב דינמיקה חברתית, המתקיימת במצבים כאוטיים כמו שפל כלכלי או פוליטי, שבהם נצפית תמיכת האנדרדוג. האנדרדוג מייצג את הצד המוחלש במאבק והוא רגיש למאפיינים של דרישה או הטיית רצונות החברה ופעולתו משפיעה על תגובות המשתתפים. התגובות לאנדרדוג חזקות ועשויות להביע תמיכה מצד אחד ובו בזמן גם זלזול והשפלה מהצד השני. האנדרדוג מייצג אהבה ושנאה של הציבור גם יחד. הזדהות והבנה משותפת עם האנדרדוג תורמת לשבירת נורמות חברתיות על ידי קריאת תיגר על הציפיות הרווחות ושיבוש דינמיקה מבוססת כוח. החברה עשויה להיות סלחנית יותר או לקבל הפרות נורמות מצד האנדרדוג, מכיוון שהמאבקים או האתגרים הנתפסים כמשויכים לו, מעוררים אמפתיה או הבנה.[5] תמיכה באנדרדוג נותנת ליחיד או לקבוצה בחברה תחושת תקווה ואופטימיות למאמצים למען צדק חברתי.[6]
ההתנסות האישית של האדם באתגרים העומדים אל מול האנדרדוג יכולה להוביל להזדהות עם המאמץ הנדרש כדי להתגבר על מכשולים אלה, ואף לטפח קשר עם אחרים המתמודדים עם קשיים דומים. האנדרדוג, שעמדת הפתיחה שלו נמוכה ביחס למתחריו, ממלא תפקיד מהותי בנפש האדם, כאשר מעורבים רגשות של כישלון, הצלחה, טינה ואהבה כלפי אנשים הנתפסים כבעלי מעמד גבוה וזכויות יתר העומדים מנגד. התמיכה באנדרדוג מעידה על הנטייה של הפרט הרואה עצמו מוחלש, לחוות סיפוק מכישלון החזק.[5] יחד עם זאת, במצבי מאבק ותחרות, התמיכה באנדרדוג נתפסת כנורמה של הוגנות וראויות. משחק הגומלין בין שתי התופעות הללו, רגשות נקמה לצד רגשות הוגנות, שופך אור על המניעים המורכבים העומדים בבסיס התגובות של אנשים למצבים תחרותיים שבהם מושגים של צדק, הוגנות וראויות ממלאים תפקידים מכריעים בעיצוב תגובות רגשיות. קשה להפריד בהבחנה בין תמיכת אנדרדוג לבין שנאה. הניסיון לאבחן רגשות סותרים אלה, מדגיש את הקשר המורכב בין המבנים הפסיכולוגיים הללו. ההנחה היא ששני כוחות הנפש שלובים זה בזה, ועשויים לייצג תופעות הניתנות להחלפה ולא תהליכים נפרדים.[7]
הביוגרפיות של דמויות האנדרדוג חולקות שני מרכיבים נרטיביים מרכזיים: הדמות בעלת עמדה מקופחת ונחישות לנצח כנגד כל הסיכויים. הדמות מדגישה את ההתחלה הצנועה אל מול מתחרים גדולים ובעלי משאבים טובים הרבה יותר.[8] בסיפורת, דמות הגיבור השוטה הוא לעיתים קרובות אנדרדוג. חוסר הכשירות לכאורה של הדמות הראשית מובילה לכך שאנשים מזלזלים ביכולות האמתיות שלהם, ולמרות זאת הם מצליחים מול הנבל החזק יותר "הממסדי". דוגמה לדמות האנדרדוג השוטה מוצגת בסרט "הנווד" על ידי צ'ארלי צ'פלין.[9]
הביטוי "דוד וגוליית" נכנס לשיח כמטאפורה עבור ניצחונות לא סבירים, כשהצד החלש גובר על הצד החזק. הכתוב מציג את דוד כאנדרדוג מכיוון שהוא נער קטן קומה, רועה צאן, העומד מול גוליית הגדול והחזק, לוחם מנוסה. בעוד שגוליית אוחז בכלי נשק רבים, בידי דוד רק קלע ואבן. על אף שניצחונו של דוד לא סביר הוא מנצח בקרב. יש הגורסים כי דוד לא הגיע לקרב כילד תם וצעיר אלא היה מחושב ולקח בחשבון כי הנשק הרב והשריון הכבד של גוליית יהיו לו לרועץ מכיוון שיאטו את תנועותיו ויחשפו את נקודת התורפה שלו. דוד הקטן והזריז השכיל להשתמש בקלע ופגע במצחו החשוף של גוליית, הרגו והשיג את ניצחון ישראל על הפלשתים. כך זכה דוד בהכרת העם והתווה את דרכו למלוכה.[10]
"סיפור סינדרלה" - המונח מתייחס למצבים שבהם מתחרים מגיעים להצלחה הרבה יותר גדולה ממה שניתן היה לצפות. סיפורי סינדרלה נוטים לזכות בתשומת לב תקשורתית ואהבת הקהל.[11] המונח מגיע מסיפור העם האירופאי הידוע על סינדרלה, המגלם אלמנט מיתוס של דיכוי לא צודק ותגמול נצחי, כאשר חיי העוני של הדמות הראשית משתנים לפתע לחיים של הון יוצא דופן. בתחרויות ספורט, התקשורת תתלבט אם הקבוצה או השחקן הנתון של "סינדרלה" "יהפכו לדלעת", כלומר לא יצליחו לזכות בפרס ואז יחזרו לאפלולית הקודמת.[12]
דמותו של רובין הוד הפכה מדמות ספרותית למושג המייצג אנדרדוג. על פי העלילה לאחר שגורש מאדמותיו שלא כחוק, נלחם רובין הוד בעשירים המושחתים, ארב להם ביער, גנב את כספם ונתן אותו לעניים. המושג "רובין הוד" מסמל גיבור רב חסד המוביל קבוצה של מורדים ותומך בעניים המוחלשים. אנשים ממשיכים לאהוב את סיפורו של רובין הוד לאורך מאות שנים ובכל העולם מסיבה אחת: כאשר אדם מסתכל על רובין הוד, הוא רואה את עצמו. הסיפור שלו הוא שלנו. מסע הגיבור שבו כוחות שמעבר לשליטתו מאלצים אותו להילחם. כמו רובין, אנשים מרגישים כי הם נאלצים לצאת למסעות על ידי שילוב של אחריות אישית וכוחות שאינם בשליטתם. מחלות, צרות רומנטיות, צרות ביתיות, חוסר צדק - קורות לכולם. רובין הוד הוא אנדרדוג שמחפש ניצחון כשהסיכויים מוערמים נגדו. בני אדם אוהבים למצוא אנדרדוג כי הם יכולים להזדהות אתו.[13]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
