Loading AI tools
רשת בתי ספר תיכוניים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשת אמית (ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה) היא רשת חינוך כלל ישראלית, המאגדת בתי ספר מכל קשת החברה הישראלית. הרשת שהוקמה בשנת 1925 ביוזמת "נשי אמית" מארצות הברית ומישראל, מונה כ-107 מוסדות חינוך בכל רחבי ישראל, בדגש על הפריפריה, בהם לומדים 44,276 תלמידים[1].
 | |
| מדינה | ארצות הברית וישראל |
|---|---|
| מטה הארגון |
ניו יורק  |
| תקופת הפעילות |
1925–הווה (כ־99 שנים) |
|
www | |
  | |
רשת אמית מפעילה ומנהלת תיכוניים שש-שנתיים, מכללות טכנולוגיות, ישיבות ואולפנות, כפרי נוער ומכינות קדם צבאיות הפונים ומותאמים למגוון המגזרים בחברה הישראלית: חילוניים, מסורתיים, דתיים וחרדים.
הרשת מלווה בתי ספר יסודיים ורשויות מקומיות בתהליכי התחדשות חינוכית.
במסגרות החינוך של אמית ניתן למצוא מגוון מגמות לימוד: עיוניות, תורניות, מדעיות וטכנולוגיות, לצד מגמות אמנות, מוזיקה, יזמות, תקשורת ועוד, כולן לבגרות.
רשת אמית מנוהלת על ידי חבר נאמנים של נשי אמית בארצות הברית, בראשות נשיאת אמית, גב' שרי ספרא. מנכ"ל הרשת מאז 2003 הוא ד"ר אמנון אלדר, ויו"ר אמית בישראל היא הגב' תמר בנוביץ. כיום חברות באמית כ-40,000 נשים מתנדבות בארצות-הברית וברחבי העולם ואלפי מתנדבות בישראל[2].
בשנת 1925, בוועידת המזרחי ה-11 שהתקיימה בקליבלנד, השתתפה לראשונה משלחת נשים וביניהן בסי (בתיה) גוטספלד. הן הצהירו על כוונתן להקים את "הסתדרות נשות מזרחי באמריקה" (Women's Organization of America Mizrachi), ואכן ב-1934 בכנס של המזרחי שהתקיים בדטרויט, הכריזו הנשים על פרישתן מתנועת המזרחי והפכו לתנועת נשים עצמאית, ארגון נשות המזרחי באמריקה. באותה התקופה רכשו הנשים בנין ברח' רש"י בירושלים, והקימו בו ב-1933 את בית הספר התיכון המקצועי הראשון לבנות בארץ ישראל, במטרה לחנך וללמד נערות דתיות ילידות הארץ ונערות שעלו ארצה במסגרת עליית הנוער[3].
בשנת 1938 הוקם "בית צעירות מזרחי" בתל אביב, במטרה להוות בית לעולות חדשות ולפועלות מחוסרות העבודה. בהמשך הוסב המוסד בתל אביב למרכז קליטה עבור חניכי עליית הנוער מגרמניה.
לאחר השואה, התעורר צורך דחוף להעניק קורת גג לילדים פליטי השואה, חלקם ללא הוריהם, ששרדו את התופת. ב-1943 הגיעו ארצה "ילדי טהראן" - ילדים שנמלטו ממזרח אירופה דרך טהראן. "נשי מזרחי באמריקה" מקימות את "משק הילדים" במוצא, ובהמשך את בית הילדים "תל רענן" בבני ברק[4][5] ו"תחייה" (בפתח תקווה, נסגר ב-1949), בהם התחנכו רבים מעולי עליית הנוער.
ב־1944 הוקם על ידי נשי מזרחי על אדמת קיבוץ רודגס בפתח תקווה "מוסד עלייה" (כיום "אמית פתח תקווה") - כפר נוער שקלט ילדים ובני נוער פליטי שואה. בהמשך נקלטו עולים חדשים שהגיעו מארצות ערב, צפון אפריקה ובעקבות המהפכה האיסלמית באיראן, הופנו לכפר ילדים שהוברחו משם. בשנים האחרונות מאכלס הכפר תלמידים רבים מעולי אתיופיה. בשנת 1947 נחנך כפר ילדים נוסף והפעם ברעננה- כפר בתיה ע"ש בתיה גוטספלד. בתחילה, עבור ילדים ניצולי שואה ובהמשך נקלטו בו גם ילדי העולים מאתיופיה שעלו במסגרת "מבצע משה".
במהלך העשור הרביעי של מדינת ישראל, בשנות העלייה הגדולה ארצה, נענו "נשי מזרחי באמריקה" לאתגרי השעה: קליטת העולים החדשים וילדיהם במדינה המתפתחת, הכשרתם והכנתם לחיים החדשים. הנשים פתחו את "בית צעירות מזרחי" בעיר באר שבע, מוסד שהפך לימים לתיכון מקצועי גדול.
ב-1977 נכנס ד"ר עמי זאבי לתפקיד מנכ"ל הרשת ושימש בתפקיד זה במשך 25 שנה. במהלך כהונתו הצעיד ד"ר זאבי את הארגון החינוכי הקטן לרשת חינוכית גדולה, תוך שינוי שמו של הארגון לאמי"ת - ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה. ב-1980 אישרה ועדה מטעם משרד החינוך את רשת אמי"ת כרשת חינוך מובילה בחינוך הטכנולוגי בחמ"ד. ד"ר זאבי הפך את מוסדות אמי"ת לרשת מובילה בחינוך הטכנולוגי בחמ"ד, ובעיקר בפריפריה החברתית של מדינת ישראל. שינוי המדיניות החל בשנת 1984 כאשר רשת אמי"ת התחילה לקחת אחריות על בתי ספר תיכוניים מקיפים עירוניים, בעיקר בעיירות פיתוח, כגון עכו, קריית מלאכי, צפת וחצור הגלילית, אך גם בערים מבוססות כרעננה ורחובות. ב-1999 הוענק לד"ר זאבי פרס חינוך על מפעל חיים, כמו גם פרס יקיר החינוך הדתי מטעם ארגון המורים הדתיים.
בשנת 2003 נבחר ד"ר אמנון אלדר, ששימש קודם לכן כמנהל כפר הנוער אמית פתח תקווה, לכהן כמנכ"ל הרשת. אחוז הזכאות לבגרות בבתי החינוך ברשת, של רשת אמית בשנת 2020 הוא הגבוה מבין הרשתות החינוכיות האחרות. הרשת, בראשותו של ד"ר אלדר, הובילה שינוי תפיסתי באשר לפריסה הרשתית הארצית של מוסדותיה. פריסה אשר שינתה את אופייה של הרשת לרשת כלל-ישראלית:
החל מ-2013, פועלת הרשת לפיתוח מענים פדגוגים וחברתיים המותאמים למציאות החיים המשתנה. במסגרת זו מתקיימים תהליכים חוצי ארגון שמטרתם לאפשר לכלל התלמידים והתלמידות למצות את יכולותיהם ולהיות חברים מועילים ותורמים בקהילותיהם. בין היתר, נוסד מרכז 'גוגיה' המהווה חממה לפיתוח והכשרה של צוותי הוראה[7], בתי הספר הפכו ממוסדות לימוד לקהילות חינוכיות לומדות (קח"ל), פותחה תפיסה חינוכית פדגוגית הוליסטית "השלם", ונפרצו גבולות בית הספר, כדי לזמן קשר בלתי אמצעי בין תלמידים ותלמידות לבין מנטורים מהתעשייה ולעולם האמיתי מחוצה לו[8].
מוסדות החינוך של הרשת פונים בעיקר לקהל דתי, עם זאת, הרשת מכילה בתי ספר מאוכלוסיות שונות: בתי ספר ממלכתיים דתיים, בתי ספר ממלכתיים ובתי ספר חרדיים הלומדים לימודי ליבה וניגשים לבגרות מלאה, מדרשות וישיבות הסדר.
הרשת שמה דגש על מעורבות חינוכית ושיתוף פעולה בין המנהלים וצוותי החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי ולחינוך החרדי, מתוך אמונה שדיאלוג וקשרי עבודה משותפים יעזרו לגשר על הפערים הגדולים הקיימים בחברה הישראלית.
ברשת פועלת מדרשה לבנות חו"ל בירושלים, שהוקמה על ידי הרשת ובעידוד נשיאת אמית ומנהיגות ה"בורד" האמריקני, "מדרשת אמי"ת בית הילד". במדרשה בוגרות תיכון מחו"ל, בעיקר בארצות הברית, המגיעות לתוכנית ייחודית שבה משולבים לימודי יהדות, חינוך למנהיגות, ציונות ועשיית חסד.
בכפר בתיה ברעננה הוקם מתחם "גוגיה" להשראה לשיתוף וללמידה. המתחם בנוי כדגם בית הספר העתידי: ריהוט מודולרי המאפשר למידה בהרכבים שונים, חצר המיועדת ללמידה חוץ כיתתית, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כחלק אינטגרלי בלמידה, למידה התנסותית במודלים שונים המותאמים למאה ה-21 ועוד[9].
מרחב היזמות והחממה לתלמידים הוא מרחב משותף פתוח שמזמן קשר בלתי אמצעי בין תלמידים ותלמידות לבין מנטורים מהתעשייה ומבית תוכנה שעובדים במקום דרך קבע. המרחב משמש כחממה ליזמות טכנולוגית ותלמידים מגיעים למקום לימי למידה בנושאים שונים.
אתר האינטרנט הרשמי של אמית
אמי"ת, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
