Loading AI tools
מוזיקאי ג'אז צועני הונגרי-אמריקאי, גיטריסט וכנר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֶלֶק באצ'יק (בהונגרית: Bacsik Elek ; 14 במאי 1926 – 22 בפברואר 1993) היה מוזיקאי ג'אז הונגרי-אמריקאי ממוצא צועני, מבצע מוזיקת ג'אז בגיטרה, כינור וקונטרבס הונגרי-אמריקאי, ממוצא צועני. לדעתו של אמן הג'אז מארק פוסה באצ'יק "היה הראשון שהשיג פשרה בין הנשמה הצוענית לסגנון האמריקאי".[1]
 | |
| לידה |
22 במאי 1926 בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
14 בפברואר 1993 (בגיל 66) גלן אלין, מחוז דו פייג', אילינוי, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
הונגריה, צרפת, איטליה, ארצות הברית |
| סוגה |
ג'אז, מוזיקה קלאסית |
| כלי נגינה |
גיטרה, כינור, קונטרבס |
| חברת תקליטים |
פונטנה רקורדס |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
באצ'יק נולד בשנת 1926 בבודפשט, בנם הורים צוענים:ארפאד באצ'יק וארז'בט לבית פוצ'י, באצ'יק היה בן דוד של ג'אנגו ריינהארדט. אביו היה נגן ויולה מוכשר. באצ'יק למד כינור קלאסי בבית ספר עממי למוזיקה. ובהמשך למד כאוטודידקט וממוזיקאים אחרים. אין עדויות שלמד בשלב כלשהו במוסד לחינוך מוזיקלי גבוה. לפני מלחמת העולם השנייה ניגן בתזמורות צוענים. בהמשך עבר לנגינת מוזיקת ג'אז בעיקר בכינור וגיטרה. ניגן בתזמורת הבידור "אריזונה". עם חבריו בתזמורת נמנה גם הפסנתרן גיירג' ציפרה. באצ'יק נמנה עם חברי הביג בנד של החצוצרן יוז'ף קוויטר ונגן הסקסופון גזה סאבו והקליט לראשונה עם ההרכב הזה בשנת 1943. בהמשך הקליט עוד תקליטים שונים ב-78 סיבובים כשניגן בגיטרה, בכינור, בקונטרבס ובצ'לו בהרכבים שונים, בעיקר בלהקה "פינוקיו" של האקורדיוניסט מיהאי טאבאני. לצידו התבלט עוד גיטריסט מוכשר, אטילה צולר. החל מאוקטובר 1946 הופיע באצ'יק לעיתים קרובות בתוכניות הרדיו ההונגרית.
בשנת 1946 ניגן כמה חדשים באוסטריה וב-1948 בשווייץ. לדבריו התוודע למוזיקת ביבופ בשווייץ. קנה באותה תקופה את ההקלטות של דיזי גילספי וצ'ארלי פארקר שעשו עליו רושם רב. כמה מעמיתיו טוענים שבברן הוא ניגן בגיטרה בבנד של הזי אוסטרוולד.
בשנת 1949 אחרי השתלטות המפלגה הקומוניסטית על המדינה, עזב באצ'יק את מולדתו לצמיתות. בהמשך ניגן למשך שנתיים בלבנון, במסגרת תזמורות הבמה של ארפאד (אורלאי) אוברדורפר, שנודע גם כ"לצאק" וגם בתזמורות ריקודים ולמוזיקה קלאסית. מוזיקאים איטלקים שהתוועדו אליו בלבנון חילקו לו שבחים ובשנת 1951 הוזמן באצ'יק על ידי רנאטו קרוזונה להצטרף כנגן קונטרבס, אבל לפעמים גם ככנר וגיטריסט, לשלישיית קארוזונה שהפכה על ידי כך לרביעייה. הוא ניגן בה לצד פיטר ואן ווד וג'ג'ה די ג'אקומו והקליט איתם תקליטים רבים בבית התקליטים פאטה (Pathé). במילאנו פגש לדבריו לראשונה את דיזי גילספי. ב-1957 נסע באצ'יק לחצי האי האיברי ושהה כשנתיים בספרד ושבועות אחדים בפורטוגל
בשנת 1959 הגיע באצ'יק לפריז, בה שמח לנגן את הג'אז שאהב. זכה בהצלחה אף על פי שסגנון הנגינה שלו בגיטרה לא דמה לסווינג סינטי של ג'אנגו ריינהארדט ולנגינתם של הגיטריסטים המנושים המקומיים. הפסנתרן האמריקאי ארט סימונס שנכח בנגינתו בג'אם סשן פריזאי, הזמין אותו להצטרף לשלישייתו במועדון "מארס קלאב", קרוב לשאנז אליזה שבה נהגו להופיע מוזיקאים אמריקאים שביקרו בצרפת.[2] השתמש בשמות במה כמו Al Back וAlexis Backsix.[3] קטעי ז'אז כמו Take Five ו-Blue rondo à la turk של דייב ברובק בבעיבודו ובנגינתו הושמעו תכופות ברדיו בצרפת.
כחבר בשלישייתו של לו בנט הוציא באצ'יק בשנת 1960 את האריך נגן הראשון שלו Dansez et Rêvez (רקדו וחלמו). בהקלטה בולטת הוורסטיליות הרבה שלו ששילבה מקצבי גיטרה שונים וקטעי סולו ייחודיים. באצ'יק הקליט ב-1962 גם את האלבום הראשון הנושא את שמו[4] The well-titrated Electric Guitar of the Eclectic Elek Bacsik ("הגיטרה החשמלית המוכוונת היטב של אלק באצ'יק האקלקטי") . סגנון האלבום התקרב יותר לזה של טל פארלו וג'וני סמית' מאשר למבצעים הצוענים האירופיים. באותה שנה ייתכן כי היה באצ'יק המוזיקאי האירופי הראשון שניגן סולו בוסה נובה.
באצ'יק הופיע בפסטיבל הג'אז באנטיב-ז'ואן-לה-פן. שם פגש שוב את דיזי גילספי והקליט בחצי מאלבומו של גילספי Dizzy on the French Rivera (דיזי בריוויירה הצרפתית). דיזי גילספי ביקש מבאצ'יק לנגן ארבעה מספרים באלבום:Chega De Saudade,One Note Samba. Here It Is, For the Gypsies את הקטע For the Gypsies ("עבור הצוענים") ביקש דיזי גילספי להקדיש למוזיקאים הצוענים. בשנות ה-1960 היה באצ'יק מאוד פופולרי בצרפת, בין היתר, בזכות סגנונו ה"שחור". הקליט או הופיע יחד עם גדולי המוזיקאים האמריקאים כמו דיזי גילספי, ארט סימונס ולו בנט שהוזכרו, קווינסי אדמס, קוונטין ג'קסון, קווינסי ג'ונס, קני קלארק, אריק דיקסון, קלארק טרי, אלווין ג'ונס, לאו רייט, כמו כן עם לאלו שיפרין מארגנטינה, דניאל יומר משווייץ, סטפן גרפלי, ז'ורז' ארווניטאס, גי פדרסן, מישל גודרי הצרפתים. בימי ראשון הוא הופיע בטלוויזיה לצד כוכבים כמו שארל אזנבור וז'ילבר בקו, לצד הילד הצועני בולו פרה ובאדן פאוול מברזיל. תמונתו התנוססה על דפי המגזינים הפופולריים כמו "פארי מאץ'". באצ'יק ניגן בקאן, בפאלם ביץ', ליווה את ז'אן מורו בפסטיבל הטלוויזיה הבינלאומי במונטרה, הקליט עם מישל לגראן והביג בנד שלו, ועבד כמעבד וגיטריסט עם סרז' גינסבורג. ליווה גם כן את ברברה, קלוד נוגארו, ז'ולייט גרקו, סשה דיסטל, ז'אק איז'לן ואחרים אלבומו Guitar Conceptions יצא ב-196
בסוף 1965 נסע לארצות הברית. בפברואר ומרץ 1966, הוא ביקר אצל הקהילה הצוענית בניו יורק וערך סיבוב הופעות ככנר ראשון ("פרימאש") של להקת ביהרי ההונגרית-אמריקאית. בהמשך הקליט עם נגני להקה זו מוזיקה מסורתית צוענית הונגרית (Zigani Ballet בבית ההקלטות Audio Fidelity) בחזרה לצרפת בקיץ, היא היה מעבד ומלווה של ז'אן מורו באלבום השנסון של השחקנית מ-1967. פרנסואה ריישנבך יצר סרט תיעודי על עבודתם המשותפת. בסתיו 1966 היגר באצ'יק דרך קבע לארצות הברית. הוא סייר למשך כמה שבועות כנגן בוזוקי בלהקתו של הכנר הארמני חראץ' יעקבוביאן, הצטרף שוב כ"פרימאש" ללהקת Zigan Ballet ולאחר מכן נסע ללאס וגאס. הקליט קטעים מפסקולים של סדרות טלוויזיה וכמה תקליטים ביחד עם מוזיקאים בחוף המערבי של ארצות הברית, כמו טוני בנט, אנדי ויליאמס ואחרים. זמן מה בשנים 1969 ו-1972 הופיע ככנר וגיטריסט בתזמורתו של אלביס פרסלי.[3] ב-1972 ניגן מספר פעמים בלהקתו של טומי ויג[3] ובין השנים 1970–1972 הופיע מספר פעמים עם קווינסי ג'ונס, כולל בביצוע הפסקול שיצר אמן זה לסרט "דולרים" (Dollars).[3] ב-1973 החל לעבוד עם בוב טיל והוציא שני דיסקים ארוכי נגן שבהם ניגן בעיקר בכינור ובכינור חשמלי, לצד ויולה וגיטרה. באלבום באלבום I Love You, שיצא ב-1973, הוא ניגן בגיטרה לצד הכינור, ואוליבר נלסון הקדיש לו את לחנו "Blues for Elek". זה היה גם תקליט הג'אז היחיד מחוץ להונגריה שבו הופיעה יצירה הונגרית - ה-Valse Triste (ואלס עצוב) של פרנץ וצ'יי. בדיסק Bird and Dizzy: Musical Tribute (ברד אנד דיזי:מנחה מוזיקלית) בשנת 1975 ניגן באצ'יק קטעי ביבופ מאת צ'ארלי פארקר ודיזי גילספי בכינור ובכינור מיוחד שנקרא ויולקטרה שגדולו דומה לכינור אך הוא מכוון באוקטבה נמוך יותר מהכינור, כך שצליליו נשמעים כשל כלי ביניים בין צ'לו ולוויולה. קטע אחד מהתקליט נבחר על ידי המכון סמית'סוניאן כאחת ההקלטות הג'אז הטובות בכל הזמנים שנוגנו בכינור. בשני תקליטי הביבופ, שיתף פעולה עם כוכבים כמו אלווין ג'ונס ואחיו, האנק ג'ונס, באקי פיצרלי, אוליבר נלסון, שלי מאן, ווורן מארש. ב-1974 הוא ניגן בהצלחה רבה בפסטיבל הג'אז של ניופורט, ג'אם סשן לזכרו של דיוק אלינגטון. האלבומים I Love You וBird and Dizzy: Musical Tribute פתחו בפניו את סצנת בתי הקזינו והמועדונים של לאס וגאס (למשל Duke's ב Paradise Road)[3]) אבל לא הוציאו אותו עדיין מהאלמוניות. באצ'יק נעלם מהזירה המרכזית של עולם הג'אז למשך חמש עשרה שנה. בזמן הזה בשנות ה-1970–1980 פעל ככנר ראשי של הזמר ויין ניוטון.[3] בנוסף לעבודתו במוזיקת הבידור הופיע בטצ'יק בפסטיבלי ג'אז כגיטריסט, כנר, נגן ויולה וצ'לן, פעם אחת העביר כיתת אמן. מתקופה זו נותרו כמה הלקטות חובבניות עם נגינתו. ב-1977 היה ראש מחלקת הכינור של האיגוד הלאומי לחינוך במוזיקת ג'אז. בשנותיו האחרונות - עד 1990–1991 ניגן בתזמורות צוענים, אחר כך במועדוני ג'אז, ברים ומסעדות בקנדה - בערים קוויבק סיטי ומונטריאול. בשנים 1988 ו-1989 לקח חלק בפסטיבלי הג'אז הבינלאומיים הראשונים Nuits Bleues ("לילות כחולים") של קוויבק סיטי. סבל מהתמכרות להימורים, לטבק ולטיפה המרה. ב-1991 הזמין רדיו קנדה אלבום ג'אז ממנו ומשני אמנים נוספים שבאצ'יק ניגן איתם בשלישייה - הפסנתרן ז'יל ברנאר והקונטרבסיסט פייר קוטה. העבודה נקטעה בגלל אירוע מוחי עם שיתוק בחצי גוף שאילץ אותו להפסיק לנגן. עד מהרה אובחן אצלו גם סרטן ריאות שהיה חשוך מרפא. כעבור מספר חודשי אשפוז הוא גורש מקדנה בעילה של ויזה לא מסודרת. את שנתיים האחרונות לחייו שהה באצ'יק בגלן אלין, פרבר של שיקגו. הוא נפטר בשנת 1993, ככל הידוע, בבית החולים באלק גרוב וילג' (Elk Grove Village ) הסמוך. גופתו נשרפה ואפרו פוזר בבית הקברות איסט דאנדי טווין פיינס.
אלק באצ'יק השאיר בדרום-מערב צרפת בת בשם פסקל רדייר (Pascale Radière) (ילידת 1963), מורה לצרפתית וסופרת, שלא הכירה אותו וגילתה בגיל 46 שבאצ'יק היה אביה. היא כתבה ביוגרפיה שלו תחת שם העט באלוואל אקל (שם שמשמעותו "רוח ובדידות" בשפת הרומאני).[2][5]
באצ'יק הקליט 4 אלבומים עצמאיים כסולן:
(Curcio / I Giganti del Jazz) (LP) – בצד A - באצ'יק, בצד B - גרפלי. במספר האחרון - סמרטיים Summertime - אצל גרפלי, מנגנת שלישיית קוקו בריאוואל, ולא באצ'יק
בהשתתפות מד פלורי ווארן מארש
(Lou Bennett – organ, Elek Bacsik – guitar, Daniel Humair – drums; Paris, France, Summer 1960) (לו בנט - מקלדת, אלק באצ'יק - גיטרה, דניאל יומר - תופים)
Balval Ekel: Elek Bacsik - Un homme dans la nuit. La-Neuville - Aux-Joutes. 2015,.978-2-36336-170-7
Halper László: Zenészlegendák. Legendás történetek legendás romazenészekről. Szerzői kiadás, Leányfalu, 2003; második bővített és átdolgozott kiadás: FROKK, Budapest, 2013 Pál Nagy Balázs: Bacsik Elek – Budapesttől East Dundee-ig. Szerzői kiadás, Kecskemét, 2021.
אלק באצ'יק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלק באצ'יק, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
אלק באצ'יק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אלק באצ'יק, באתר Discogs (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
