אלחובו
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלחובו (בבולגרית: Елхово) היא עיר בדרום מזרחה של בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז ימבול וממוקמת כ-339 ק"מ מהבירה סופיה, 38 ק"מ מבירת המחוז ימבול ושוכנת על גדות הנהר טונדז'ה.
| |||
 | |||
| בניין העירייה באלחובו | |||
| מדינה |
 בולגריה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | ימבול | ||
| ראש העיר | פטר אנדרייב קירוב | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-7 | ||
| גובה | 106 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 10,273 (15 ביוני 2024) | ||
| קואורדינטות | 42°10′N 26°34′E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.elhovobg.org | |||
ראשית התיישבות אנושית פזורה באזור מתוארכת לתקופת האבן החדשה. התיישבות מאורגנת מתוארכת למאה ה-5 לפנה"ס, עידן הממלכה התראקית. ב-72 לפנה"ס נכבש האזור על ידי הרפובליקה הרומית ובסמוך למיקומה המודרני של העיר הוקם יישוב בשם אוֹרוּדִיקָה אָד בּוּרְגוּם. לאחר הפיצול באימפריה הרומית עבר היישוב לשליטת האימפריה הביזנטית ובמהלך המאה ה-7 התיישבו באזור שבטים סלאבים אשר הקימו כפר במקום והעניקו לו את השם יאניצה. בתקופת שלטונו של החאן קרום עבר היישוב לשליטת האימפריה הבולגרית הראשונה. ב-1373 נכבש האזור על ידי צבא האימפריה העות'מאנית והוא נותר באחיזתה עד ה-21 בינואר 1878, עת נכבש בידי צבא האימפריה הרוסית, באחד מקרבות המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). לאחר המלחמה ומתוקף סיכומי קונגרס ברלין צורף היישוב למחוז העות'מאני האוטונומי רומליה המזרחית וב-1885 אוחד עם נסיכות בולגריה[1].
העיר ממוקמת בסמיכות למרבץ הליגניט השני בגודלו בבולגריה אשר עתודותיו מוערכים בכ-600 מיליון טונות וחלק מבני העיר מועסקים בכרייתו. באלחובו מספר מחלבות אשר מוצרי החלב המיוצרים בהן נודעים ברחבי המדינה. לאחר פתיחת מעבר גבול נוסף למעבר סחורות בין בולגריה לטורקיה ליד הכפר לסובו הסמוך, חוברה העיר לכביש המהיר "חוצה תראקיה". באלחובו תחנת רכבת אחת המשמשת לתעבורת סחורות לעיר ימבול. מ-2002 הופסקה תעבורת הנוסעים ברכבות והיא מתבצעת בתחבורה ציבורית, בעיקר בקווי אוטובוס[2].
באלחובו שורר אקלים ממוזג מתון. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 12oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-0oc בינואר ועד 23oc ביולי. כמות המשקעים השנתית נעה בין 500 – 750 מילימטרים והחודש הגשום בשנה הוא יוני[3].
אתר האינטרנט הרשמי של אלחובו
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
