באמנויות, מֶחְוָה, או הוֹמָאז' (מלועזית: Homage), היא מתן הוקרה ליצירה המקורית או ליוצרים המקוריים, בדרך כלל באמצעות הֶרְמֵזים בולטים בעלילה ביצירתו החדשה של האמן הצעיר, המביע את מחוותו לזכות אותו אמן ותיק. פעמים רבות, המחווה תעשה שימוש ברעיון או במוטיב המופיעים, ואף נודעים בהקשרם ליצירת המקור. מחווה מופיעה בציור, בקולנוע, בספרות, בשירה, במוזיקה ועוד.
המונח "הומאז'" מפנה לכאן. לערך העוסק בחלק מטקס שבועת האמונים, ראו הומגיום.
להבדיל מפלגיאט שבו ציטוט של רעיון של יוצר מסוים נעשה בהיחבא, ללא-מתן קרדיט, ליוצר המקורי, במחווה הציטוט נעשה בגלוי, תוך מתן קרדיט מפורש או משתמע ליוצר המקורי.
הקונצ'רטו לפסנתר בדו מינור של בטהובן הוא כפי הנראה מחווה לקונצ'רטו מס' 24 באותו הסולם מאת מוצרט; החמישייה לפסנתר וכלי נשיפה של בטהובן גם היא מתכתבת עם החמישייה להרכב זהה מאת מוצרט. בדומה, השמינייה מאת שוברט היא מחווה לשביעייה של בטהובן.
השיר Could it Be Magic של ברי מאנילו הוא מחווה לפרלוד בדו מינור (אופוס 28) של פרדריק שופן. בשיר משובצים קטעים מן הפרלוד.
שמו של הספר "ציפר ובני מינו" מאת בני ציפר הוא ציטוט ומחווה לספר אישרווד ובני מינו מאת כריסטופר אישרווד, וגם נושא הספר ותוכנו מרמזים על ספרו של אישרווד.
את חזונו בדבר חברה אוטופית תיאר פרדריק סקינר ברומן, "וולדן 2" ששמו מהווה מעין מחווה, רמיזה ליצירת המופת "וולדן" של הנרי דייוויד תורו.