Loading AI tools
מדינה במערב אפריקה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רֶפּוּבְּלִיקַת חוֹף הַשֶּׁנְהָב או רפובליקת קוֹט דיווּאָר (בצרפתית: République de Côte d'Ivoire, ⓘⒾ) היא מדינה בדרום-מערב אפריקה. היא גובלת במדינות ליבריה, גינאה, מאלי, בורקינה פאסו וגאנה, ויש לה רצועת חוף לאורך מפרץ גינאה. אזרחי חוף השנהב נקראים גם איבואָרים (Ivoiriens). נשיא חוף השנהב הוא אלאסן ואטארה.
| |||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אחדות, משמעת ועבודה | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי | שיר אביג'אן | ||||||||||||||||
| ממשל | |||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה | ||||||||||||||||
| ראש המדינה |
נשיא חוף השנהב  | ||||||||||||||||
| נשיא חוף השנהב | אלאסן ואטארה | ||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
ראש הממשלה של חוף השנהב | ||||||||||||||||
| שפה רשמית | צרפתית | ||||||||||||||||
| עיר בירה | יאמוסוקרו[1] 6°50′N 5°15′W | ||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של חוף השנהב | ||||||||||||||||
| גאוגרפיה | |||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | ||||||||||||||||
| העיר הגדולה ביותר | אביג'אן | ||||||||||||||||
| שטח יבשתי[2] | 322,463 קמ"ר (70 בעולם) | ||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 1.4% | ||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC | ||||||||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||||||||
| הקמה | |||||||||||||||||
| עצמאות מצרפת | 7 באוגוסט 1960[3] | ||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 אפריקה המערבית הצרפתית | ||||||||||||||||
| דמוגרפיה | |||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[4] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 32,194,090 נפש (50 בעולם) | ||||||||||||||||
| צפיפות | 99.84 נפש לקמ"ר (112 בעולם) | ||||||||||||||||
| דת |
אסלאם (42.5%)[5] נצרות (33.9%) חסרי דת (12.6%) אנימיזם (2.2%) אחרים (0.7%) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| כלכלה | |||||||||||||||||
| תמ"ג[7] (2023) | 78,789 מיליון $ (80 בעולם) | ||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 2,447$ (162 בעולם) | ||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[8] (2022) | 0.534 (166 בעולם) | ||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
37.2 (נכון ל־2018) | ||||||||||||||||
| מטבע | פרנק CFA מערב אפריקני (XOF) | ||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק המרכזי של מדינות מערב אפריקה | ||||||||||||||||
| שונות | |||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | ci | ||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 225 | ||||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
כ-42.5% מאוכלוסיית חוף השנהב הם מוסלמים[5], והיא אף חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
המדינה הייתה ידועה כ"חוף השנהב", ובאנגלית היא נקראה Ivory Coast, בגרמנית – Elfenbeinküste, בספרדית – Costa de Marfil, בצרפתית – Côte d'Ivoire, וכן הלאה. בגלל חוסר האחידות שנוצר בזירה הבינלאומית, באוקטובר 1985 ביקשה הממשלה לקבוע את שם המדינה כ-Côte d'Ivoire (שם שהוא מורשת הקולוניאליזם הצרפתי) בכל השפות.
למרות החלטת הממשלה, בשפה האנגלית עדיין משתמשים לרוב ב-"Ivory Coast" ובאופן דומה ממשיכים להשתמש בתרגום גם בשפות האחרות. עם זאת, ממשלות משתמשות ב-"Côte d'Ivoire" מתוך היענות לדרישת המדינה. באתר משרד החוץ הישראלי נכתב שמה של המדינה קוט דיוואר (חוף השנהב),[9] אך בהודעות של משרד ראש הממשלה הישראלי קרויה המדינה "חוף השנהב".
ערך מורחב – היסטוריה של חוף השנהבעל פי הממצאים הארכאולוגיים, נראה שבחוף השנהב התקיימה נוכחות אנושית משמעותית לקראת סוף תקופת האבן הקדומה, בין 15,000 ל-10,000 שנים לפני הספירה. סוחרים ברברים מצפון אפריקה הגיעו לאזור בתקופה הרומית המוקדמת, וסחרו במלח, זהב ועבדים.
לחוף השנהב הגיעו מגלי ארצות פורטוגזים בדרך הים בשנות השישים של המאה ה-15, וזה הפך למרכז לסחר בעבדים ובשנהב ומכאן שמו.
בשנת 1842 השתלטה צרפת על חוף השנהב, והמושבה הצרפתית התקיימה עד לשנת 1946. משנה זו ועד 1960 היא הייתה טריטוריה תחת מנדט צרפתי, במטרה להכשירה לקראת עצמאות. ב-7 באוגוסט שנת 1960 קיבלה חוף השנהב עצמאות מלאה[3] וצורפה לחבר העמים הצרפתי.
הנשיא לוראן גבאגבו כיהן בשלטון משנת 2000 ועד 2011. מאז ניסיון הפיכה בשנת 2002 והסכם הפסקת האש ב-2003 מחולקת המדינה לשניים: בחלק הצפוני המוסלמי שולטים המורדים שאינם מקבלים את שלטונו של הנשיא המכהן ובדרום המדינה נמצא השלטון הרשמי. בנובמבר 2004 תקף חיל האוויר בסיס של המורדים בצפון המדינה ו-9 חיילים צרפתיים נהרגו. בתגובה הושמד רוב חיל האוויר בהוראת נשיא צרפת. כתוצאה מכך החלו מהומות אנטי-צרפתיות בעיר אביג'אן.
בנובמבר 2010 התקיימו בחירות במדינה בהן ניצח אלאסן ואטארה את הנשיא המכהן גבאגבו, אך האחרון סירב לפנות את כסאו על אף הלחץ הבינלאומי עליו לעשות כן. אואטרה זכה לתמיכת מיליציית המורדים המוסלמים השולטים מצפון לקווי הפסקת האש, בעוד גבאגבו שלט בדרום הנוצרי העשיר, בו מרוכזת עיקר הפעילות הכלכלית של חוף השנהב – הכוללת נתח של שליש מייצוא הקקאו העולמי. המשבר הפוליטי הפך לעימות מזוין בעל אופי אתני,[10] שגבה את חייהם של כ-1,500 בני אדם, והסתיים באפריל 2011 – עם התערבות כוחות צבא צרפתיים, שעצרו את גבאגבו וסייעו לוואטארה לתפוס את השלטון.
הבירה הרשמית מאז 1983 היא ימוסוקרו, אולם בפועל אביג'אן ממשיכה להיות המרכז האדמיניסטרטיבי, ומרבית המדינות מחזיקות שגרירות באביג'אן. הנשיא לוראן גבאגבו שלט מאז שנת 2000 ועד 2011 בה הודח בפועל לאחר שהפסיד בבחירות כמה חודשים לפני כן.
מלחמת אזרחים שהחלה בשנת 2002 בין הצפון לדרום הביאה לפגיעה באוכלוסייה. ארגונים הומניטריים בינלאומיים פרסמו דוחות על בעיות בטיפול באזרחים שבויים בשני הצדדים, ועל עבדות ילדים בתעשיית הקקאו.
בחודש נובמבר 2010 נערכו בחירות דמוקרטיות במדינה, בהן הפסיד הנשיא המכהן, לורן גבאגבו. משלא היה מוכן לפנות את כס הנשיאות, החלו מהומות במדינה, בהן נרצחו אלפי תושבים והאשמות בגין רצח עם הוטחו בו מכל עבר.
החל משנת 2010, נשיא חוף השנהב הוא אלאסן ואטארה.
ערך מורחב – כלכלת חוף השנהבכ-67% מהתושבים מתפרנסים מחקלאות. 4% משטח המדינה משמשים את החקלאות, 40% הם אדמות-מרעה, 34% מכוסים יערות.
הגידולים העיקריים הם: תירס, אורז, דוחן, כותנה, קקאו, בננות, בוטנים, דקלים, עצי צמג, אננס, טבק, ירקות ופירות.
בשטחה של חוף השנהב מחצבים שונים בהם בעיקר זהב ומנגן.
ענפי היצוא העיקריים הם: קפה, קקאו, בננות וקורות עץ לא מעובדות.
המרכז הפיננסי, הכלכלי והתעשייתי היא העיר אביג'אן.
התעשייה עוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית, בייצור מוצרי מזון, סוכר, שמני מאכל, טקסטיל, עיבוד עץ, זיקוק נפט, ייצור מוצרי טבק, חומרי בניין, מלט ומוצרי עור.
במדינה יש דרכים באורך כולל של 68,000 ק"מ, מתוכם 5,000 ק"מ הם כבישי אספלט, וכן 1,177 ק"מ של מסילות ברזל. בצי הסוחר ישנן כמה אוניות בנפח כולל של 7,800 טון.
חוף השנהב מפעילה תחבורה אווירית למדינות שכנות ולמדינות מערב אפריקה.
בית הספר התיכון הראשון בחוף השנהב, הוקם ב-1952, שמונה שנים לפני שהמושבה הצרפתית זכתה בעצמאותה.[11] לפי הערכה של שנת 2003 רק כ-50% מהאוכלוסייה שמעל גיל 15 יודעים לקרוא ולכתוב.[12]
האוניברסיטה הראשונה בעיר אבידג'ן נפתחה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20.
בתחילת שנות ה-60 הוקמה במדינה תחנת רדיו ראשונה. בשנת 1966 החלו שידורי טלוויזיה. במקביל להקמת ערוץ טלוויזיה הוקם מנהל לקולנוע כחלק של איגוד טלוויזיה הממשלתי. סרט "Visages de femmes" הוצג בפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 1985 וזכה בפרס.
בדרום, באזור חוף והשפלה, חם ולח בכל עונות השנה. בפנים הארץ חם מאוד ולח באביב ובקיץ, חם ויבש בחורף.
הטמפרטורות הממוצעות של החודש החם ביותר ושל החודש הקר ביותר הן: בדרום, 30, 28; בפנים הארץ 24–32, 24.
גשמים יורדים בדרום הארץ בכל עונות השנה, אך בעיקר בקיץ. בפנים הארץ הם יורדים בעיקר באביב, בראשית הקיץ ובסתיו. כמות הגשמים השנתית הממוצעת היא 1,800–2,000 מ"מ, ובצפון 1,000–1,200 מ"מ.
אזרחי חוף השנהב נקראים גם איבוארים (Ivorians).
נכון למפקד אוכלוסין (קנסוס) מ-2021,[5] כ-42.5% מהאוכלוסייה הם מוסלמים (גרים בעיקר בצפון), כ-33.9% מהאוכלוסייה הם נוצרים (גרים בעיקר בדרום), כ-2.2% מחזיקים בדתות שבטיות מקומיות כמו אנימיזם.[5] כ-12.6% הם חסרי דת, והשאר (0.7%) בני דתות אחרות.[5]
אתר האינטרנט הרשמי של חוף השנהב
חוף השנהב, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
