Loading AI tools
דמות מקראית. יועצו של דוד המלך מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי (כלומר בן העיר גילה) הוא דמות מקראית המתוארת כבעלת חכמה רבה. היה יועצו של דוד המלך, ולאחר מכן יועצו של בנו אבשלום. לפי המקרא, בנו אליעם היה משלושים ושבעה גיבורי דוד[1] ואילו לפי האגדה, נכדתו, בתו של אליעם, הייתה בת שבע - אשת דוד ואם שלמה[2].
בתנ"ך אחיתופל מתואר כיועץ מוכשר ועצותיו התבררו לאחר מעשה כנכונות. התנ"ך מעיד עליו: ”וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל, אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל-(אִישׁ), בִּדְבַר הָאֱלֹהִים; כֵּן כָּל-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל, גַּם-לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם:” (שמואל ב', ט"ז, כ"ג).
הגמרא במסכת ברכות[3] מסבירה את נוהל היציאה למלחמה, אשר כלל התייעצות באחיתופל.
כאשר מרד אבשלום באביו דוד, חבר אחיתופל אל אבשלום ויעץ לו עצות.[4]
עצתו הראשונה הייתה שאבשלום יבוא על עשר פילגשי אביו שנותרו לשמור על הארמון לעיני כל ישראל, כדי שידעו שאיננו מתכוון לחזור בו מהמרד, והדבר יחזק את מעמדו אצל אלו שפוחדים מתגובתו של דוד. ואכן אבשלום נטה אוהל על גג ארמון המלך, ובו קיים יחסים עם פילגשי אביו. דבר שהיה התממשות של דברי הנביא נתן על מעשי דוד בבת שבע: ”הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת:” (שמואל ב', י"ב, י"א).
עצתו השנייה[5] והחשובה, הייתה שהוא עצמו יתנפל עם צבא של שנים עשר אלף אנשים על מחנה דוד העייף והמוכה בהפתעה. במצב זה, אמר אחיתופל, כל אנשי דוד ינוסו ודוד ייהרג, ולאחר מכן, אבשלום יגייס את אנשי דוד אליו. אולם חושי הארכי, שהיה נאמנו של דוד, הפר את עצתו, ויעץ לאבשלום שבמקום זאת יצבור כוח גדול יותר, דבר שהקנה לדוד זמן להתארגן. אחיתופל שנוכח לדעת שלא שמעו לעצתו (הנכונה), הלך לביתו ושלח יד בנפשו.
על פי הרד"ק המניע למעשהו היה הקנאה בדוד, ורצונו לסלול לו את הדרך אל המלכות. אחרים מסבירים כי תמיכתו של אחיתופל באבשלום הייתה רצונו לנקום בדוד בשל פרשת בת שבע, שהייתה בתו של אליעם שהיה בנו.[6]
בנימין מזר טען כי ייתכן ששמו התיאופורי המקורי של אחיתופל היה "אחיבעל", ותוקן לאחיתופל על ידי תיקון סופרים, שכן בספר דברי הימים מופיע שמו כאחיה (דברי הימים א יא, לו).[7]
בעיני חז"ל אחיתופל התאבד בגיל 33 הוא אב טיפוס לאדם חכם בעל מידות מקולקלות, והוא מכונה "איש דמים ומרמה"[8]. המשנה[9], מונה את אחיתופל עם ההדיוטות שאין להם חלק בעולם הבא. ובמסכת סוטה[10] הוא נמנה בין האנשים "שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם: מה שביקשו לא ניתן להם, ומה שבידם נטלוהו מהם".
בתלמוד מסבירים את מניעיו של אחיתופל לבקש לעצמו את המלוכה בתחושה פנימית של שייכות למלכות, ואכן הוא צדק אבל הקדים את דורו, מכיוון ששלמה המלך היה נינו.[11]
עוד מסופר בתלמוד הבבלי שכאשר ביקש דוד לחצוב את היסודות לבית המקדש, מי התהום התחילו להציף את העולם, ורק אחיתופל ידע לפתור את הבעיה, והציע שיכתבו את השם המפורש על חרס ויזרקוהו למים.[12].
אחיתופל מתואר כרבו של דוד, שלימדו שני דברים ולכן נהג דוד כלפיו בכבוד.[13]
מן הכתוב ”וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה, כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּיתוֹ אֶל-עִירוֹ, וַיְצַו אֶל-בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק” (שמואל ב', י"ז, כ"ג), הסיקו חז"ל[14] שבטרם התאבד, השאיר אחריו צוואה, ובה ציווה שלושה דברים: "אל תהיו במחלוקת, ואל תמרדו במלכות בית דוד, ויום טוב של עצרת ברור זרעו חטים."
כיום הביטוי "עצת אחיתופל" מסמל עצה רעה, שנועדה להוליך שולל. ברם, לאמתו של דבר הייתה עצתו של אחיתופל עצה טובה ונכונה, כפי שמעיד התנ"ך: ”וַה' צִוָּה, לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אֶת-הָרָעָה:” (שמואל ב', י"ז, י"ד). ושעל כן, דוד, אשר ידע את אמיתות עצותיו, התפלל במיוחד: ”וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל ה':” (שמואל ב', ט"ו, ל"א). דווקא עצתו הנגדית של חושי הארכי היא שהייתה עצה גרועה.
יש הסוברים כי הסיבה למשמעות שקיבל הביטוי היא שאם הייתה עצת אחיתופל לאבשלום מתממשת היה מת דוד מלך ישראל טרם זמנו, ולכן נחשבת העצה לעצה רעה. הסבר נוסף לסמנטיקה הוא שהביטוי הגרמני 'טויפל' (Teufel) פירושו שטן, וכך עצת אחיתופל משמעותה עצת השטן.
אחיתופל הגילוני, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
