אות מתה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אות מתה (באנגלית: Dead letter) הוא כינוי לתקנה, הוראת חוק או הוראה מנהלית שהן אומנם בתוקף אך איש אינו אוכפן בשל שינויים במציאות החיים. יש שהוראה כלשהי (או חוק או סעיף שבו) לא נאכפה מעולם ואינה נאכפת, ולמעשה הייתה בגדר משאלת לב של מנסחיה ותו לא. יש שהוראה נאכפה פרק זמן מסוים, אולם יחס הציבור (או הרשויות) אליה השתנה מבלי שהספיקו לבטא את השינוי בחוק עצמו. לעיתים קרובות חוק הופך לאות מתה קודם לתיקונו (או למחיקת ההוראה ממנו). במקרים אחרים החוק הופך לאות מתה כאשר לשם יישומו דרושה גם חקיקת משנה, והשר האמון עליה אינו פועל לחקיקתה. לעיתים ימְצא בית המשפט לנכון לאכוף את החוק וּלהחיותו פן ייהפך לאות מתה. כך, לדוגמה, הדגישו בתי המשפט כי על אף נטיית השופטים להקל עם עבריינים ולפסוק לרוב עונשים שהם פחותים מן העונש המקסימלי הקבוע בחוק, הרי שהעונש המקסימלי אינו אות מתה, ויש לגזור אותו על עבריינים שנסיבות העבירה אותה ביצעו מצדיקות זאת.
הצירוף אות מתה התגלגל מהברית החדשה: "לא לפי האותיות כי אם לפי הרוח, כי האות ממית והרוח מְחַיה" (איגרת אל הקורינתיים ב ג 6)[1]. בשפה העברית משתמשים בו כדי לכנות כל דבר נטול תוקף שאבד עליו כלח והוא אינו רלוונטי עוד לחיי היומיום ("לא פעם מצאו ספרי הקודש את דרכם לספריות מעבר לים, ושם הם שוכבים כגווילים, כאות מתה הממתינה לחסדי החוקרים"). במובנו המשפטי מכונה לעיתים חוק בלי שיניים (השאלה זו קיימת גם באנגלית: toothless).